החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9471/08 שלומי ניסן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר בית לילי כתנאי שחרורערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול תנאי מעצר בית לילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר, העומד לדין באשמת ניסיון לרצח וחבלה חמורה, ביקש לבטל את תנאי מעצר הבית הלילי שהוטלו עליו כתנאי לשחרורו, בטענה כי חלפה למעלה משנה והוא אינו מסוכן. בית המשפט דחה את הערר וקבע כי חלוף הזמן לא עמעם את המסוכנות הנשקפת ממנו.

העובדות

העורר עומד לדין באשמת ניסיון לרצח וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בגין ירי חמש יריות במשרד בדימונה שגרמו לפציעת אדם. בשנת 2007 נקבע בערר כי ישוחרר בתנאים, ובהם מעצר בית בשעות הלילה תחת פיקוח. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה בקשה לביטול ההגבלה, ומכאן הערר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל את תנאי מעצר הבית הלילי של העורר לאחר חלוף למעלה משנה מהגשת כתב האישום?

הלכות

  1. 1

    חלוף הזמן לא עמעם את המסוכנות הנשקפת מהעורר בעבירות חמורות שיוחסו לו, ולכן אין פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת הביטול

    ״בנסיבות אלו אינני סבור כי חלוף הזמן עמעם את הסכנה הנשקפת מהעורר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר בית
  • חלוף הזמן
  • ניסיון לרצח
  • חבלה חמורה
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9471/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

העורר:

שלומי ניסן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע, מיום 26.10.08, בב"ש 21856/08, שניתן על ידי סגן הנשיא השופט

ברוך אזולאי

בשם העורר:

עו"ד ברק כהן

בשם המשיבה:

עו"ד אושרה פטל

החלטה

העורר, תושב פתח תקווה, עומד לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע באשמת ביצוען של עבירות של ניסיון לרצח וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. נטען, כי בתאריך 5.3.07 הוא נכנס למשרד בדימונה, ומאקדח שנשא בידו ירה 5 יריות, שגרמו לפציעתו של אדם בידו ובכתפו. בחודש כסלו התשס"ח (נובמבר 2007) החליט בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים, אולם בערר שהוגש על אותה החלטה נקבע כי יש לשחררו בכפוף לתנאים עליהם יחליט בית המשפט המחוזי. כמו כן, נקבע כי "אחד התנאים יהא 'מעצר בית' בשעות הלילה תחת פיקוח". ברוח זו קבע בית המשפט המחוזי כי מעצר הבית הלילי יחל בשעה 22:00 ויימשך עד לשעה 06:00 של בוקר יום המחרת.

בא-כוח העורר פנה לבית המשפט המחוזי בחודש תשרי התשס"ט (אוקטובר 2008) בבקשה לבטל את ההגבלה על תנועות שולחו בשעות הלילה. בקשה זו נדחתה, ומכאן הערר בפני בו נטען כי מאז הוגש כתב האישום חלפה למעלה משנה, מעצר הבית מהווה הכבדה שלא לצורך, במיוחד כאשר מדובר במי שעברו נקי מהרשעות ולא נשקפת ממנו סכנה.

אין בידי לקבל את הערר. לעורר מיוחסות עבירות שעל חומרתן המופלגת אין צורך להרבות מלים, ובהחלטת בית משפט זה בבש"פ 1800/08 נקבע כי עומדות נגדו "מספר ראיות נסיבתיות בעלות משקל...". בנסיבות אלו אינני סבור כי חלוף הזמן עמעם את הסכנה הנשקפת מהעורר, ועל כן לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית משפט קמא.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, ט"ו בחשון

התשס"ט (13.11.08)

.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1חלוף הזמן לא עמעם את המסוכנות הנשקפת מהעורר בעבירות חמורות שיוחסו לו, ולכן אין פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת הביטול