בש"פ 966/03 מדינת ישראל נ. אפי יונני

המשיב הועמד לדין בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, באשמת ביצוען של עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות ואיומים. נטען, כי המשיב קשר עם אחרים להביא נשים ממדינות חבר העמים, תוך גניבת הגבול ממצרים, ובמטרה למכור את הנשים למכוני ליווי לשם עיסוק בזנות.

המשיב צורף לכתב האישום בראשית חודש מאי 2002, ובתאריך 10.5.02, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. מאז ועד לחודש ינואר 2003 לא התפנה בית המשפט לשמוע את התיק לגופו, ככל הנראה משום העומס הרב המוטל עליו, וכתוצאה מכך החלה שמיעת עדיה של המדינה רק בתאריך 15.1.03, ולהמשך הדיון נקבעו שני מועדים נוספים בלבד, האחד בחודש פברואר 2003, והאחר בחודש מרץ. עתה, משחלפו תשעת חודשי המעצר הראשונים, עותרת המדינה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים ספורים, מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996.

נדמה כי אין צורך לומר, שדרך התנהלות משפטו של המשיב רחוקה מלהניח את הדעת. בית משפט זה הבהיר לא אחת, כי הכל מצווים לקיים את הוראת המחוקק כפי שמצאה ביטוי בסעיף 61 לחוק הנ"ל, היינו, לסיים את ההליכים בעניינו של נאשם הנתון במעצר תוך תשעה חודשים (ראו בש"פ 1150/01, בש"פ 5070/01, בש"פ 7833/99 ובש"פ 4150/99). מכאן, שהשימוש בסעיף 62 לחוק נועד לתת מענה למקרים החריגים בלבד, בהם חרף המאמצים שעשו בית המשפט ובעלי הדין, לא ניתן היה לסיים את המשפט במועדו. אך המציאות מלמדת, כי עקב העומס הרב המוטל על כתפיהם של בתי המשפט, השימוש בסעיף 62 נעשה תכוף יותר, וזה מצב שלא ניתן להשלים עמו. ובאשר לעניינו של המשיב, כאמור לא זו בלבד שמשפטו החל באיחור ניכר, אלא שגם המועדים שנקבעו להמשך ההליכים הם שניים בלבד. רשימת עדיה של התביעה כוללת 24 עדים, ואם תוסיף לאלה את עדותם הצפויה של ששת הנאשמים ועדי ההגנה מטעמם, מותר להניח כבר עתה שבקצב שבו מתנהל המשפט לא זו בלבד שהוא לא יסתיים בתקופת המעצר הנוספת לה עותרת המדינה, אלא תידרשנה הארכות נוספות שאת מספרן אני מתקשה לחזות. כאמור, זו תוצאה שאין הדעת סובלתה, ומכאן החלטתי להורות על הארכת מעצרו של המשיב, בתשעים ימים החל מיום 3.2.03 או עד למתן פסק-דין בת.פ.ח. 1055/02 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אולם חרף האמור ישוחרר המשיב ממעצרו, אם יציע לבית משפט קמא חלופת מעצר אשר תניח את דעתו של בית המשפט המחוזי, אליו מוחזר הדיון.