בש"פ 9731/08 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה 11 להארכת מעצר המשיב בתשעים ימים, מיום 27.11.2008 או עד מתן פסק דין בת.פ.ח 1082/05 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

1.

ביום 11.9.2005 הוגש נגד המשיב כתב אישום בן ארבעה אישומים המייחס למשיב עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חברות בארגון טרור, עבירות בנשק, אימונים צבאיים אסורים, ניסיון לרצח, התחזות לאחר, מסירת ידיעות לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ועבירות נשק נוספות. לפי עובדות כתב האישום, המשיב הצטרף בשנת 2004 לארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (להלן: הארגון ). פעילי הארגון הכינו אותו לקראת ביצוע פיגוע התאבדות נגד ישראלים. במסגרת זאת, ביצע המשיב אימונים עם רובה שסופק לו על ידי הארגון, וצולם בווידאו כשהוא קורא צוואה בעודו לבוש במדי צבא ומחזיק בידו רובה קלצ'ניקוב, על רקע דגל של הג'יהאד האסלאמי. המשיב נכנס לשטח הנמצא תחת שליטה ישראלית באמצעות תעודת זהות מזויפת, ויצר קשר עם אדם נוסף אשר אמור היה לבצע עימו את הפיגוע המתוכנן. במקביל אסף המשיב ידיעות על הישוב גדוד ועל ישוב נוסף באזור גוף קטיף והודיע על תנועת האנשים במקום למפעילו בארגון. עוד עולה מכתב האישום כי המשיב החזיק יחד עם אחיו 20 רימוני יד ורובה קלצ'ניקוב לצורך ביצוע פיגועים והמתת ישראלים. המשיב כפר כפירה כללית בעובדות כתב האישום.

2.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 26.9.2005 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת המשיב, על מעצרו עד תום ההליכים. לאחר מכן בוצעו 10 הארכות מעצר נוספות בהסכמת המשיב, על ידי בית משפט זה.

שמיעת ההוכחות בתיק טרם החלה, וזאת עקב בקשות דחייה מטעם המשיב הנובעות ממגעים המתנהלים בין הצדדים ושינויים בייצוג המשיב. התיק קבוע למענה ודיון ליום 30.11.2008. יצוין כי בפרשה זו הוגשו שני כתבי אישום נוספים נגד שותפיו של המשיב, כאשר ביום 31.5.2008 נגזרו על אחד משותפיו 10 שנות מאסר.

3.

לטענת באת כוח המבקשת, מסוכנותו של המשיב מוחשית והיא נגזרת מחומרת המעשים בהם מואשם ומנסיבות ביצועם. לדבריה, המשיב שם לו למטרה להרוג ולפגוע בחפים מפשע. עוד טוענת המבקשת כי קיים חשש להימלטותו של המשיב, תושב רצועת עזה, וזאת ביתר שאת נוכח קשריו עם ארגון הג'יהאד האסלאמי. באת כוח המבקשת מצביעה על כך שהעיכוב בניהול התיק נבע מבקשות ההגנה, ועקב קיום משא ומתן בין הצדדים.

4.

הסנגור טוען כי אין להאריך שוב את מעצרו של המשיב. הסנגור, אשר מונה על ידי הסנגוריה הציבורית לייצג את המשיב אך לאחרונה, מדגיש את הבעייתיות בהימשכות ההליך תקופה כה ארוכה, ומביע תמיהה על העובדה כי הצדדים מנהלים משא ומתן מזה שלוש שנים, וזאת אף טרם חתימת תעודת החיסיון ועריכת דיוני הוכחות. לטענתו, יש בנתונים אלה כדי להטות את נקודת האיזון לעבר השיקולים התומכים בשחרורו של המשיב.

5.

דין הבקשה להתקבל.

ראשית יובהר כי קצב הטיפול בתיק מעורר אי נוחות והתרעמותו של הסנגור בעניין זה מובנת לי. כתב האישום נגד המשיב הוגש ביום 11.9.2005, ומאז ועד היום, כלומר במשך שלוש שנים תמימות, לא התקיים ולו דיון הוכחות אחד. נוסף על כך, תעודת החיסיון בתיק הוצאה רק לאחרונה. הפסיקה עמדה לא פעם על החשיבות שבניהול תיקים בטווחי זמן סבירים, בין היתר על מנת למנוע עינוי דין מהנאשמים. כמאמר השופט י' אנגלרד בבש"פ

47/01

מדינת ישראל נ' עיאדה (לא פורסמה, 24.1.2001), אסור לנו להתעלם מן השיקול כבד המשקל, כי אין "להעניש" נאשם לפני גזירת דינו, וכי אין לגרום על ידי מעצר לעינוי כפול, דהיינו, עינוי בשל שלילת החירות ועינוי דין (וראו עוד: בש"פ 923/93 וישניצקי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה,

11.6.1993)).

לא נעלמה מעיני העובדה שהתנהלו מגעים בין הצדדים במטרה להגיע להסדר ולכן בוטלו או נדחו דיונים ושמיעת ההוכחות טרם החלה. עם זאת אין בכך להסביר, ובוודאי שלא להצדיק, עיכוב כה גדול בשמיעת הראיות וניהול התיק. הדברים מוטלים לפתחם של הצדדים וגם לפתחו של בית המשפט. גם אם ברי שיומנו של בית המשפט עמוס, וכל חלון ביומן שנפער עקב דחייה או בקשת ביטול ניתן מיד "לנצלו" לצורך שמיעת תיק אחר, קשה לקבל מצב כפי שארע בתיק זה.

על אף דברים אלו, שיקולים כבדי משקל ובלתי ניתנים לביטול עודם עומדים נגד שחרורו של המשיב. למשיב מיוחסות עבירות בטחון חמורות יותר ומעצרו מנע, ככל הנראה, אובדן חיי אדם ופגיעה בביטחון ישראל. בנוסף, קיים חשש גבוה מהימלטות המשיב בשל היותו תושב רצועת עזה.

6.

אי לכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 27.11.2008 או עד מתן פסק דין בת.פ.ח 1082/05, לפי המוקדם. על בית המשפט המחוזי לקבוע מועדים נוספים לשמיעתו של התיק במסגרת תקופת המעצר עליה הורתי. עותק מהחלטה זו יועבר לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע.