בש"פ 9783/08 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו), לפיו נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר על החלטתו להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.

נגד העורר, יליד 1992, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע ושוד בנסיבות מחמירות. על-פי הנטען בכתב האישום, קשר העורר עם עוד שני שותפים קשר לשדוד את המתלונן, בעל חנות מכולת בן 72 (להלן: המתלונן ). העורר ושותפיו נכנסו לחנות המכולת כשהם רעולי פנים, בעוד העורר אוחז בידו באקדח מצת ובעוד שותף אחר אוחז בסכין. העורר צעק לעבר המתלונן כי מדובר בשוד ודרש את כספו, אולם הלה לא הבין כי מדובר בשוד אמיתי, והעורר הכה בראשו של המתלונן באמצעות האקדח. בעקבות האמור המתלונן מסר לעורר סכום של 400 ₪, והעורר ושותפיו נמלטו מהמקום.

3.

במקביל להגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצרו של העורר

עד

תום

ההליכים

נגדו. בית המשפט מצא כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר, ומצא כי נשקפת ממנו מסוכנות, המתבטאת בחלקו הדומיננטי של העורר בביצוע השוד ובאלימות אשר נקט כלפי המתלונן, ובכך שהוא לא נרתע אף שהמתלונן נפל מדמם על הרצפה. לנוכח האמור, בית המשפט קבע כי הצורך בהגנה על שלום הציבור גובר על האינטרס השיקומי ומצבו הלא נעים של העורר בהיותו קטין הנתון במעצר ממושך לראשונה בחייו. יצוין כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בניגוד להמלצת שירות המבחן, מששוכנע בית המשפט כי החלופה אשר הוצעה אינה מספיק איתנה ויש בה כדי לאפשר לעורר להפר בקלות את תנאי מעצרו ולחזור מיידית לבצע עבירות, אם יחפוץ בכך.

על החלטה זו של בית המשפט הגיש העורר ערר לבית משפט זה, אשר נדחה על ידי השופט ג'ובראן ביום 11.9.2008. נקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי מנומקת ומבוססת היטב, וכי העבירה המיוחסת לעורר אשר בביצועה הוא הודה, כמו גם העובדה שמספר כתבי אישום אשר הוגשו נגדו בשנה האחרונה לא הרתיעוהו מביצוע המעשה – מעידה על רמת מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו.

4.

ביום 18.11.2008 הגיש העורר בקשה לבית המשפט המחוזי לעיון חוזר על החלטתו, לאור תסקיר שירות מבחן נוסף בו הומלץ לשחררו למעצר בית מלא בבית סבו וסבתו תחת פיקוח אלקטרוני. בית המשפט, אשר דן בערר לגופו אף שהתלבט אם מבחינת הפן הדיוני ישנה הצדקה לקיים דיון כאמור, דחה את הבקשה. נקבע, כי עם כל ההבנה לטענת העורר לפיה הוא מגלה לכאורה יותר תובנה לגבי מצבו ולהשלכות מעשיו על עתידו, אין בכך כדי לאזן את השיקולים בעטיים ראה בית המשפט לדחות את המלצתו הראשונה של שירות המבחן. כן ציין בית המשפט כי במידה וניתן היה להציע חלופה מוצקה יותר הנשענת על הרחקה גיאוגרפית ואשר תנטרל את העורר מסביבתו הטבעית שעל רקעה צמח השוד האכזרי, ניתן היה לשקול אפשרות כזו, כל זאת מבלי לקבוע מסמרות – שכן אפשרות כזו לא עומדת על הפרק. בקשתו של העורר נדחתה אפוא.

3.

בערר שלפניי טוען בא כוח העורר כי שגה בית המשפט משלא מצא לנכון להתרשם באופן בלתי אמצעי מהחלופה שהוצעה. לטענת בא כוח העורר תסקירו של שירות המבחן הוא מפורט ומנומק, ומסקנתו מושתתת על כל הנסיבות הרלוונטיות, בכלל זה חומרת העבירה. בא כוח העורר מפנה לגילו הצעיר של העורר, וטוען כי יש לתת משקל יתר לתסקיר שירות המבחן, בהיות העורר קטין. בא כוח העורר מצביע על מצבו הנפשי של העורר, על החרטה שהביע על מעשיו, על התוצאות הקשות של המשך כליאתו, ועל העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי. כן טוען בא כוח העורר כי לא היה מקום לאבחן בין העורר לבין אחד משותפיו, אשר שוחרר בסופו של דבר על ידי בית המשפט.

באת-כוח המדינה טענה כי המסלול בתיק צריך לעבור לתיק העיקרי שם ניתן למצוא פתרון טיפולי לעורר. כן ציינה כי דבר לא השתנה מאז דחיית עררו של העורר על-ידי בית משפט זה בספטמבר, וכי החלופה שהוצעה אז היא אותה חלופה. החלופה תחזיר את העורר לסביבת ביצוע העבירה. כמו כן ציינה כי הסב שהוצע כמפקח עובד 12 שעות ביממה. לבסוף הדגישה את חומרת המעשה בו מואשם העורר.

4.

לאחר הדיון ביקשתי מהצדדים לעדכן את בית המשפט באשר להתפתחות ההליכים בתיק העיקרי בתקווה כי התיק יסתיים בהקדם וימצא במסגרת המסלול העיקרי פתרון לעורר כפי שהציעה באת-כוח המדינה. עם זאת, בהודעת עדכון מיום 8.12.08 התברר כי התיק נדחה לשמיעת הוכחות ליום 22.2.09. לפיכך, במצב הדברים הנוכחי כאשר ברי כי ההליכים ימשכו עוד זמן והעורר שהינו קטין מצוי במעצר שקשה להעריכו בזמן, אני סבורה כי אין מנוס אלא לקבל את הערר בהתאם להמלצת שירות המבחן.

5.

אכן, העבירות המיוחסות לעורר מעוררות חשש למסוכנות הנשקפת ממנו. ביצוע שוד מתוכנן יחד עם אדם נוסף, גם אם לא בסכום גדול, ובעיקר הכאתו האכזרית של אדם מבוגר שאין לעורר איתו כל סכסוך מעלים חשש משחרורו של העורר לחלופת מעצר, בייחוד בסביבה בה בוצעה העבירה. עם זאת, מדובר בקטין בן 16 בלבד, נעדר עבר פלילי, שזה לו מעצרו הראשון (ראו בש"פ 9279/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 12.11.08)). בנוסף יש להדגיש את האמור בתסקיר שירות המבחן אשר העריך כי השהות במעצר אינה מסייעת לשיקומו של העורר, ואת הקשיים הנפשיים בהם הוא נתקל. ניתן לקוות, עם זאת, כי השהות במעצר, במשך תקופה של כמעט ארבעה חודשים, גרמה לעורר, כפי שטען סנגורו, להפנים את חומרת מעשיו ואת הצורך לעלות על דרך חדשה.

באשר לחלופה שהוצעה. אמנם אין מדובר בחלופה אידיאלית, אך עם זאת ניתנה המלצה חיובית של שירות המבחן כלפיה. יוער כי הסב והסבתא הופיעו בפני ואף אני התרשמתי מנכונותם לסייע וכוונותיהם הטובות והרציניות באשר לפיקוח על העורר. כמו כן יש להביא בחשבון כי אכן נראה שלעורר אין כל אפשרות חלופית להציע מלבד בית סבו וסבתו. לא בכל מקרה תהווה עובדה מעין זו שיקול לטובת שחרורו של הנאשם ממעצר, אך בנסיבות העניין הנידון, ובמיוחד בהתחשב בעברו הנקי וגילו הצעיר והחשש מהנזק שיגרם לו מהמשך מעצרו, אני סבורה כי יש בכך להטות את ההחלטה לטובת שחרורו של העורר, כאשר בשלב זה לא נראה כי סיומו של התיק קרוב.

6.

אשר על כן העניין מוחזר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע אשר ישחרר את העורר בהתאם להמלצת שירות המבחן למעצר בית מלא בבית סבו וסבתו, בהשגחתם המלאה ובפיקוח אלקטרוני. כן יקבע פיקוח מעצר בהתאם לסעיף 48(א)(6) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בית המשפט המחוזי יקבע ערבויות כספיות ו/או תנאים נוספים בהתאם לשיקול דעתו.