בש"פ 9856/09 מדינת ישראל נ. נאסר משלב

1.

הבקשה שבפניי הינה בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. הבקשה הוגשה נגד שלושה נאשמים. שניים מביניהם, המשיבים 1 ו-3, הסכימו להארכת המעצר ועל כן נותר להכריע בעניינו של המשיב 2 (להלן – המשיב).

2.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ארבעה נאשמים, אשר שלושה מהם הינם המשיבים בבקשה. בכתב האישום נטען, כי המשיבים קשרו קשר לביצוע פשע והכוונה לייבוא של סם מסוג הרואין מלבנון לישראל. לכל הארבעה מיוחסות העבירות הבאות: ייבוא סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והסתייעות ברכב לביצוע פשע. המשיבים, כך לפי כתב האישום, אכן ייבאו ארבעה ק"ג הרואין מלבנון לישראל. יצוין, כי לאחר שהוחלט לעצור את שלושת המשיבים, הגיש המשיב ערר לבית משפט זה. הערר נדחה ביום 25.5.09 (בש"פ 4305/09 מפי השופט י' דנציגר).

3.

עד כה נערכה ישיבה אחת לשמיעת ההוכחות. בישיבה שנערכה ביום 1.11.09 העידו חמישה עדים. לעת הזו קבוע מועד נוסף אחד לשמיעה. נטען בפניי על ידי הסניגור כי עד כה טרם הומצא כל חומר החקירה מהפרקליטות להגנה. כמו כן, תלוי בפני בית משפט זה הליך בעניין גילוי חומר חקירה וגילוי ראיה. הסניגור המלומד טען כי אין להפלות בין שולחו לבין הנאשם הרביעי ששוחרר לחלופת מעצר.

4.

הנני בדעה כי יש להיעתר לבקשה. מיותר לומר שייבוא של ארבעה ק"ג הרואין לארץ, בהנחה שהמשיב אכן מעורב בייבוא, הוא מעשה חמור ביותר. מי שמעורב במעשה כזה מעיד על עצמו כי מסוכן הוא לשלום הציבור. גם אם הפרקליטות לא פעלה באופן מיטבי בעניין חומר החקירה, הרי המסוכנות הנשקפת הינה ברמה כה גבוהה שלא מותירה היא מוצא אחר, אלא הארכתו של המעצר. אשר לטענה כי אין להפלות בין המשיב לבין הנאשם הרביעי ששוחרר, הרי אין מקומה של הטענה בהליך הנוכחי. אם הטענה לא הועלתה בעבר במסגרת הליך המעצר, נראה כי ניתן לסמוך עליה במסגרת בקשה לעיון חוזר. כמובן שאין בדבריי אלה משום הבעת עמדה בקשר לבקשה כאמור, אשר תצטרך להיבחן על ידי הערכאה הדיונית.

5.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב 2 ב-90 ימים החל מיום 23.12.09 או עד למתן פסק דין בת.פ. 90/09 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.