בש"פ 9872/09 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

המשיב הינו קטין יליד חודש יולי 1992. בכתב אישום שהוגש נגדו ונגד אדם נוסף מיוחסות למשיב עבירות של קשירת קשר לפשע ורצח. לגבי הנאשם האחר טענה המדינה בכתב האישום, כי ביצע עבירות של קשירת קשר לפשע והריגה. המשיב נעצר עד לתום משפטו. משחלפו 6 חודשים של מעצר, עתרה המבקשת להארכת המעצר. בפניי מצויה בקשה שלישית להארכת מעצר לאחר שבשתי פעמים קודמות הוחלט להיעתר לבקשתה של המדינה. כל אחת מההארכות הקודמות היתה, כקבוע בדין, ל-45 ימים וגם כיום הבקשה היא להאריך את המעצר ב-45 ימים נוספים.

2.

כתב האישום מספר על סכסוך שנתגלע בין שתי חבורות של צעירים באופקים. לפי הנטען, בעקבות זאת קשר הנאשם 2 עם המשיב ושני קטינים נוספים קשר לבצע עבירה מסוג פשע. מדובר בקשר לחבול חבלות חמורות באדם שלישי. במסגרת הקשר נעשו מעקבים אחרי אותו אדם שלישי. בשלב מסוים, הגיע המשיב בשעת לילה מאוחרת לרכבו של אותו אדם שלישי. המשיב היה מצויד בסכין ובמוט ברזל, פניו מכוסים בכובע גרב. המשיב, כך לפי כתב האישום, ניפץ את שמשת הרכב, תקף את אותו אדם שלישי שנמצא במכונית באמצעות אבן, דקר אותו מספר דקירות ולאחר זמן מה נפטר אותו אדם כתוצאה מהחבלות והדקירות. בנוסף על כך, כך לפי המתואר בכתב האישום, נפגעה אף קטינה שנמצאה במכונית יחד עם המנוח.

3.

כאמור, המשיב הינו קטין. הוא יתום מהוריו. תלויים נגדו כתבי אישום שונים בהם הוא מואשם בעבירות אלימות ובעבירות רכוש. שירות המבחן לנוער הגיש מספר תסקירים לגבי המשיב. על פי התסקיר מיום 27.4.09 קיים סיכון גבוה לביצוע של עבירות נוספות. באותו תסקיר ציין השירות כי אין באפשרותו להציע חלופת מעצר הולמת.

4.

ביום 12.11.09 הגיש שירות המבחן תסקיר נוסף, לאחר שהסניגור המלומד הציע חלופה מסויימת. מדובר בחלופה לפיה ישהה המשיב בחווה כלשהי. מן התסקיר עולה כי החווה אינה מפוקחת על ידי רשות חסות הנוער. לפיכך נמנע שירות המבחן מהבעת עמדה לגבי החלופה והאפשרות כי המשיב ישהה באותו מקום היה וישוחרר. נטען בפניי כי ראוי שיוגש תסקיר נוסף על מנת ששירות המבחן יבדוק את אותה חלופה, הגם שכאמור היא אינה מפוקחת על ידי רשות חסות הנוער. יכול אני להבין מדוע שירות המבחן, במיוחד כאשר מדובר בקטין, אינו יכול להביע עמדה לגבי חלופה מוסדית שאינה בפיקוח של חסות הנוער.

5.

מכל מקום, הנתונים השונים מובילים אותי למסקנה כי במקרה זה אין מנוס מלהיעתר לבקשתה של המדינה להארכת המעצר. במקרה זה לא רק שמדובר בעבירה החמורה ביותר בספר החוקים, אלא התיאור העובדתי של נסיבות ההמתה מצביע על חומרה מיוחדת. אף התסקירים של שירות המבחן, ובמיוחד התסקיר מחודש אפריל 2009 מצביעים על סיכון גבוה לשלום הציבור. אינני מתעלם מן הנסיבות האישיות הקשות. כאמור, מדובר בקטין שהינו יתום מהוריו, אף סבתו נפטרה וכאמור בתסקיר, הוא נותר ללא דמות הורית יציבה. כמובן שיש אף ליתן משקל לתיקון 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971. ההכרעה במקרה כזה ובמקרים דומים הינה תוצאה של שקלול של גורמים שונים. הגורמים המחמירים עולים במקרה זה במידה ניכרת על הגורמים האחרים, מה גם שלפחות לעת הזו, הרושם הוא כי המשפט מתנהל בקצב משביע רצון.

6.

לפיכך, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים החל מיום 22.12.09, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1047/09 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.