בש"פ 988/08 קיריל בלנקוב נ. מדינת ישראל

עבירות קשות מאין כמותן יוחסו לעורר, באשר שלובים בהן אידיאולוגיה גזענית פסולה מכל פסול, ואלימות מרושעת לשמה. חרף זאת, נדרש בית המשפט המחוזי לבחינתה של חלופת מעצר אותה הציע העורר, ומשזו לא נמצאה ראויה על ידי שירות המבחן, הוחלט שלא לעשות בה שימוש.

במהלך הדיון בערר טענה באת-כוחו של העורר, כי אביו של שולחה, אדם נורמטיבי לכל הדעות, מוכן להפסיק את עבודתו ולשהות עם בנו בכל שעות היממה, כדי לקיים עליו פיקוח שיהא בו מענה לסכנה הנשקפת ממנו. לפיכך, היא עתרה להורות לשרות המבחן להגיש תסקיר משלים שיבחן חלופה זו, ולאחר זאת לשוב ולהחליט בשאלת מעצרו של העורר.

מעיון בהחלטתו של השופט המלומד של בית המשפט המחוזי, התקשיתי להבין אם הוא סבור כי אין בנמצא חלופה ראויה למעצרו של המערער, או שמא סבר כי יש לפסול רק את החלופה שהוצעה בפועל. נוכח זאת, ולאור העובדה כי מדובר במי שהיה קטין בעת ביצוען של העבירות, נראה לי כי ייטיב בית המשפט המחוזי לעשות אם ישוב ויבדוק את החלופה המוצעת החדשה, ובעקבות כך יחליט אם תרופתו של העורר במעצר מאחורי סורג ובריח בלבד. למען הסר כל ספק, אני טורח להבהיר כי אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה כלשהי כיצד יש לנהוג בעורר, והעניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, כפי שגם למשיבה שמורות טענותיה.

לפיכך, מתבקש שרות המבחן להניח בפני בית המשפט המחוזי, במועד מוקדם ככל שניתן, תסקיר משלים בו תיבחן יכולת האב לפקח על בנו, ולאחר מכן מתבקש בית המשפט לשוב ולהידרש לשאלת מעצרו של העורר.