בש"פ 9889/02 פרדי מקמל נ. מדינת ישראל

1.על העורר ועל נאשם נוסף הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (שוד בנסיבות מחמירות) וכן שוד בנסיבות מחמירות (בחבורה). כפי שנטען בכתב האישום, בתמצית, תקפו השניים את המתלונן, מבוגר כבן 62 שנים שהיה בדרכו מסניף בנק, תקפו אותו, הפילוהו, היכו אותו עד זוב דם ונטלו את כספו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום 20.11.02, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

העורר ערר על ההחלטה.

2.טענתו העיקרית של בא כוח העורר בהודעת הערר ובדיון לפני היא שניתן – ואף רצוי – להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה, שתהיה כליאה של העורר במוסד גמילה סגור. לענין זה הדגיש את העובדה כי העורר התחיל בהליכי גמילה בכוחות עצמו ואף טופל ביחידה לנפגעי סמים בעירו, לפני הפרשה הנדונה. עוד עמד על כך שהעורר אינו צעיר לימים – כבן 43 שנים – ועל נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות, המצדיקות הליכה בדרך השיקום. כמו כן ביקש כי יוגש עליו תסקיר מעצר.

3.דין הערר להדחות.

אכן, יש ושהייתו של נאשם במוסד לגמילה מסמים היא חלופה ראויה, שיש עמה גם יתרון לציבור בשל הסיכוי שהנאשם ייטיב את דרכיו ויחדל מלהיות נטל על הציבור, אך לא כן כאן. מדובר בעורר שבעברו 25 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות שוד ונסיון שוד, שלחובתו עומדות גם ארבע הרשעות בעבירות של בריחה ממשמורת. זאת ועוד, העבירות שבגינן נעצר נעברו בבוקרו של היום שבו היה אמור להתייצב לראיון קבלה במוסד לגמילה מסמים. אם אין כאן זלזול מפורש בהזדמנויות שניתנו לו, בוודאי שיש כאן חוסר יכולת לשלוט על דחפיו. נאשם שכזה יש להרחיק מן הציבור.

4. הערר נדחה.