החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

דנ"א 2386/98 אביבה לוי נ. טובה אסיאו

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · פירוק שיתוף בדירה ושיקולי זכות יתרעתירה לדיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה עתירה לדיון נוסף בפסק דין בע"א 7987/96 בעניין פירוק שיתוף בדירה. נקבע כי פסק הדין לא יצר הלכה חדשה בפירוש סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר, אלא הכריע בנסיבות העובדתיות של המקרה. לפיכך לא התקיימו התנאים לדיון נוסף, ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותרת ביקשה דיון נוסף בפסק דין שניתן בע"א 7987/96 בעניין פירוק שיתוף בדירה. בית המשפט קמא קבע, בין היתר על בסיס עדותה של העותרת, כי לא עומדת לה זכות יתר לעומת אחיותיה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיים צורך בדיון נוסף בפסק דין שניתן בע"א 7987/96 בשאלת זכות היתר של דייר בפירוק שיתוף בדירה לפי סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר

הלכות

  1. 1

    פסק הדין שנשוא העתירה לא קבע הלכה חדשה לעניין פירושו של סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר, והכרעתו התייחסה לנסיבות העובדתיות של המקרה בלבד

    ״אין בפסק הדין, אלא הכרעה כי בעובדותיו של המקרה הנוכחי לא עומדת לעותרת זכות יתר כלשהי לעומת אחיותיה בפירוק השיתוף בדירה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא התקיימו התנאים לקיום דיון נוסף, שכן אין הלכה הסותרת הלכות קודמות או בעלת חידוש, חשיבות או קושי

    ״אין בפנינו, איפוא, הלכה כלשהי העומדת בסתירה להלכות קודמות, או שיש בה חידוש, חשיבות או קושי, כנדרש לצורך קיום דיון בפסק דין של בית משפט זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פירוק שיתוף
  • זכות יתר
  • חוק הגנת הדייר
  • הלכה חדשה
  • סתירה להלכות קודמות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

דנ"א

2386/98

בפני:

כבוד השופט ת' אור

המערער

ת :

אביבה לוי

נגד

המשיב

ות

:

1. טובה אסיאו

2.

שולמית עבוד

משיבה

פורמלית: 3. רחל כהן

בקשה לקיום דיון נוסף

על פסק דין בית המשפט העליון מיום 31.3.98

בתיק ע"א 7987/96 שניתן על ידי כבוד המשנה לנשיא ש' לוין והשופטים ט'

שטרסברג-כהן וי' טירקל

בשם

המערערת: עו"ד גיל-עד חריש

בשם

המשיבות 2-1: עו"ד א' בלייר

החלטה

דין העתירה להדחות.

פסק דין הרוב בע"א 7987/96, נשוא עתירה זו, לא קבע כל הלכה חדשה לעניין פירושה הנכון של הוראת סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב1972-. אין בפסק הדין, אלא הכרעה כי בעובדותיו של המקרה הנוכחי לא עומדת לעותרת זכות יתר כלשהי לעומת אחיותיה בפירוק השיתוף בדירה. הכרעה זו מעוגנת, בין השאר, בעדותה של העותרת עצמה בנקודה זו בבית משפט קמא. אין בפנינו, איפוא, הלכה כלשהי העומדת בסתירה להלכות קודמות, או שיש בה חידוש, חשיבות או קושי, כנדרש לצורך קיום דיון בפסק דין של בית משפט זה (סעיף 30 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-).

העתירה נדחית. בנסיבות העניין, כמו פסק דין הרוב בע"א 7987/96, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' בסיון התשנ"ח

(28.5.98).

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

עכב/

98023860.

E02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 7987/96

הלכות

  1. 1פסק הדין שנשוא העתירה לא קבע הלכה חדשה לעניין פירושו של סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר, והכרעתו התייחסה לנסיבות העובדתיות של המקרה בלבד
  2. 2לא התקיימו התנאים לקיום דיון נוסף, שכן אין הלכה הסותרת הלכות קודמות או בעלת חידוש, חשיבות או קושי