דנ"א 2937/21 פלוני נ. פלוני

1.

מונחת לפני בקשה לקיום דיון נוסף.

בנסיבות העניין אין צורך להציג בהרחבה את טענות הצדדים, שכן כפי שיובהר – הבקשה אינה מגלה, ולו על פניה, עילה לקיום דיון נוסף. נסתפק אפוא בכך שהבקשה מופנית כנגד החלטת בית משפט זה (בע"מ 1811/20 פלוני נ' פלונית (13.4.2021), מפי כב' השופט מ' מזוז ובהסכמת הנשיאה א' חיות והשופט ג' קרא ) שלא לתת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור, שעסק בין היתר בשאלת היחס בין הוראה מסוימת בהסכם ממון, ובין המניעה המשפטית שקיימת בדיני הירושות לערוך עסקאות בירושה עתידית (ראו סעיף 8 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965).

2.

המבקשים סבורים כי בית משפט זה סטה מהלכות קודמות שלו בעניין היחס שבין הסכם ממון לסעיף 8 לחוק הירושה, אך כפי שהבהירו המבקשים עצמם בפתח הבקשה – "פסק דינו של כב' השופט מזוז, נשוא עתירה זו, בחר שלא להכריע בסוגיה משמעותית זו". דברים אלה מפורשים היטב בפסק הדין עצמו: "עיון בפסק הדין קמא מעלה בבירור, כמפורט לעיל, כי למעשה המחלוקת בין שופטי המותב אינה מחלוקת משפטית-עקרונית בשאלת היקף לתחולתו של סעיף 8 לחוק הירושה... אלא אך מחלוקת באשר ליישום הדין במקרה הקונקרטי הנדון... ממילא אין פסק הדין מעורר סוגיה עקרונית כללית המצדיקה רשות ערעור, ואין זה המקרה המתאים לבירור סוגיות אחרות" (פסקה 12 לפסק הדין. ההדגשה במקור). אכן, בהמשך לכך העיר בית המשפט מספר הערות, אך גם הערות אלה לא קבעו חידושים או הכריעו במחלוקות, אלא דובר בסקירה של הפסיקה הקודמת והבהרתה, מבלי להסתייג ממנה. הודגש שוב כי התיק עוסק במחלוקת יישומית וקונקרטית ביחס לנוסח הסכם הממון הקונקרטי שנדון, באופן שאינו מצדיק דיון ב"גלגול שלישי". עולה אפוא כי בפסק הדין לא נקבעה כל הלכה, וממילא לא נקבעה הלכה חדשה, קשה או כזו שסותרת הלכות קודמות. למעשה, טענתם המהותית של המבקשים היא כי קיים חוסר בהירות בסוגיה מסוימת, ולפיכך נדרש לקיים בה דיון שיבהיר את הדין. ברם, דיון נוסף לא נערך ב"סוגיה" מופשטת

או בפסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, אלא בפסק דין של בית המשפט העליון שקבע הלכה בעלת מאפיינים מסוימים (דנג"ץ 4351/20 תותי אשבל נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקאות 3-2 (24.11.2020)). תנאי סף זה אינו מתקיים אצלנו.

יוער עוד כי שאלה היא אם מבחינה דיונית ניתן לבקש דיון נוסף בכגון דא. על פני הדברים, דחיית בקשה למתן רשות ערעור מבלי לתת רשות אינה פסק דין אלא החלטה אחרת (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 250-249 (מהד' שלישית, 2012), והאסמכתאות שם), בעוד שלפי לשון החוק הליך של דיון נוסף נסוב על פסקי דין : "ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו , שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר (סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. וכן ראו ס"ק (ב) שמפנה לס"ק (א)). אין לנו צורך להכריע בסוגיה זו שכן כך או אחרת, כאמור, אצלנו בכל מקרה יש לדחות את הבקשה על הסף בהיעדר עילה לקיום דיון נוסף.

3.

הבקשה נדחית. מכיוון שלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.