דנ"א 5508/08 שמעון טרבלסי נ. האפוטרופוס הכללי

1.

לפניי בקשה להפחתת סכום הערבון, שנקבע על סך של 15,000 ₪. נטען בה כי במסגרת הליך הערעור עליו נסובה הבקשה לדיון נוסף הופקד ערבון בסך 25,000 ₪. לאחר תשלום הוצאות המשיבים, בהתאם לפסק הדין בערעור, נותרו בקופת בית המשפט כ- 10,000 ₪. הבקשה היא להשתמש בכספים אלה כערבות להוצאות המשיבים בהליך שבכותרת. המבקשים קובלים על כך שמשיבה 2 נוקטת נגדם הליכי עיקול בלתי ראויים, ומציינים כי הנם אנשים מבוגרים החיים מקצבת ביטוח לאומי. המשיבים מתנגדים לבקשה, בציינם כי יתרת הכספים בקופת בית המשפט עוקלה וביום 22.6.2008 החליט ראש ההוצאה לפועל בצפת לממש את העיקול ולהעביר את הכספים לתיקי ההוצאה לפועל. אחר מימוש העיקול לא יוותר סכום כלשהו בתיק.

2.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בירור במזכירות בית המשפט מעלה כי אכן הוטל עיקול על כספי הערבון שנותרו בתיק ע"א 8117/07 והם הועברו לתיקי הוצאה לפועל. במצב דברים זה, כספים אלה – שכלל אינם מצויים בקופת בית המשפט – אינם יכולים לשמש ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בהליך הבקשה לדיון נוסף. אשר לטענות המבקשים בעניין עיקול כספים, אין מקום להידרש להם במסגרת הבקשה שלפניי. יש לזכור כי בית המשפט מעביר את הערבון לרשות ההוצאה לפועל בכל מקרה בו מוטל עיקול על הערבון, וטרם נקבע כי יש להחזיר את הערבון לידי אחד הצדדים. בהעברה זו אין משום נקיטת עמדה בשאלה האם ניתן לממש את הערבון באותם הליכי עיקול, ושאלה זו צריכה להידון בפני ההוצאה לפועל. לעניין הערבון בית המשפט הוא בבחינת מחזיק בלבד, ואין הוא נוקט עמדה בשאלת הזכויות להם טוענים בעלי הדין ובשאלה אם הנכס ניתן לעיקול. המחלוקות בשאלות אלה מקומן להתברר בלשכת ההוצאה לפועל בגדרה הוטל העיקול.

הבקשה נדחית. הערבון שנקבע יופקד תוך 10 ימים (ימי הפגרה בכללם), ולא – יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.