פרטי ההליך
ב
בית
המשפט
העליון
דנ"א
6270/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העותרת:
עיריית קריית גת
נ ג ד
המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 17.6.04 בע"א 9657/02 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עיריית קריית גת,
בידי המשנה לנשיא (בדימ') ת' אור והשופטים ד' ביניש וס' ג'ובראן.
בשם העותרת: עו"ד א'
שומר, עו"ד ש' מורדוך
החלטה
עתירתה של העותרת מסיבה עצמה על שאלה משפטית אחת ויחידה שעניינה שיהוי. ובלשונה: מבקשת היא העותרת דיון נוסף "בשאלה אחת ויחידה: האם דיני השיהוי ו/או המניעות בוטלו לחלוטין?! או באילו נסיבות, אם בכלל, חלים דיני השיהוי/המניעות?!".
הפוך והפוך בפסק הדין ולא תמצא בו דיון בסוגיות של שיהוי ומניעות. ואכן, אף העותרת מלינה על כי " אין בפסק הדין כל התייחסות לסוגיה ולו במשפט אחד .... ", וכי בית המשפט "מתעלם לחלוטין מסוגיית השיהוי/מניעות" (ההדגשה במקור).
ואם בית המשפט לא נדרש כלל לסוגיה משפטית "ולו במשפט אחד", הייתכן כי פסק הלכה בסוגיה זו? לא-כל-שכן הלכה הראויה כי יקיימו בה דיון נוסף? ברי כי התשובה לשאלות אלו היא בשלילה. שתיקה אינה יכולה ליצור "הלכה", ובוודאי שאינה יכולה ליצור "הלכה" לעניינו של דיון נוסף. שכן "הלכה" לעניינו של דיון נוסף "חייבת [שתגלה] עצמה על-פני פסק-הדין. וגילוי-פנים בהקשר ענייננו פירושו הוא זה, שבית-המשפט ביקש במודע ובכוונת-מכַוון לקבוע הלכה, ולא עוד אלא שביטא את כוונתו באורח ברור ומפורש; כך, לא פחות. (דנ"א 4804/02 בנימין
רביזדה נ' יעל גולדמן (לא פורסם)).
העתירה נדחית.
היום, כ"ה באב תשס"ד (12.8.2004).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04062700_G02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il