דנ"א 7366/21 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ. רשות שדות התעופה

1.

ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין , בדנ"א 7366/21, מיום 7.12.2021, שבה נדחתה בקשת המערערת לפטור מהפקדת ערובה בגין הגשת בקשה לדיון נוסף. בנוסף נדחתה בקשתה החלופית, להסתפק ביתרת העירבון שהופקדה בהליך מושא הבקשה לדיון נוסף.

2.

ביום 1.11.2021 הגישה המערערת בקשה לדיון נוסף בפסק הדין שניתן על-ידי בית משפט זה בע"א 7037/20 י.ב שיא משאבים בע"מ נ' רשות שדות התעופה (18.10.2021). למחרת, ביום 2.11.2021, הועמדה הערובה על סך של 50,000 ₪, וביום 7.11.2021, הגישה המערערת בקשה לפטור מהפקדת ערובה. ביום 10.11.2021 הגישה המערערת בקשה נוספת, חלופית, בה הודיעה כי בקופת בית המשפט מצויה לזכותה יתרה בסך של 25,000 ₪, שהופקדו כעירבון בהליך מושא הבקשה לדיון נוסף. נוכח האמור, ביקשה המערערת כסעד חילופי, להפחית את סכום הערובה, ולהעמידה על סך של 25,000 ₪, וכך ניתן יהיה להסתפק בסכום שנותר בקופת בית המשפט. ביום 7.12.2021 ניתנה החלטת הרשם, שבה נדחו הבקשות כולן. נקבע, כי "הבקשה שבכותרת אינה נתמכת בתשתית עובדתית מספקת. כך, חלק משמעותי מהמסמכים שצורפו לבקשה אינם עדכניים כלל ועיקר; המבקשת לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי; והמבקשת לא הוכיחה כי אין באפשרותה להסתייע בגורמים אחרים לצורך גיוס סכום הערובה, לרבות בעלי המניות של המבקשת או גורמים נוספים שסייעו לה בגיוס כספים לצורך ניהול ההליך עד כה" . עוד צוין, כי "בפסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף נדחה הערעור

בהסתמך על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תוך פסיקת הוצאות לחובת [המערערת] בסך של 20,000 ₪). על כן, אף סיכוייו הלכאוריים של ההליך וסכום ההוצאות שהושת על המבקשת אינם מצדיקים היעתרות לבקשתה . נפסק אפוא, כי גובה הערובה יעמוד על סך של 50,000 ₪.

מכאן הערעור שלפנַי.

3.

המערערת טוענת, כי בניגוד לאמור בהחלטת הרשם, הרי ש "נמסרו כל הפרטים, נמסרו כל פרטי הבנק, נמסרו כל פרטי הבנק של בעלת המניות, בעלת המניות הצהירה כי אין לה כסף לשלם, ואז כבוד הרשם גולדשטיין שאל שאלה חדשה, מניין היא מממנת את עלויות המשפט" . לטענתה, "כבוד הרשם אינו יכול להיכנס לביתה של המערערת או של בעלת המניות ולשאול שאלות שעניינם צנעת הפרט בלבד [...] ובוודאי שאין זה מעניינו של בית משפט העליון מדוע עו"ד אזולאי מבצע את כל העבודה ללא שכר" . עוד מוסיפה המערערת כי המסמכים שהוגשו הם העדכניים ביותר בנמצא, וטוענת כי נוכח העובדה שאנו מצויים רק בשלב הדיון בבקשה לדיון נוסף, לא הסביר הרשם מדוע לא ניתן יהיה להסתפק בסך של 25,000 ₪.

4.

לאחר שעיינתי בטענות המערערת ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להידחות. שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בענייני אגרה וערובה – רחב הוא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו למשל: ער"א 7664-21 קרינגל נ' שמידט (21.12.2021); ער"א 6661/21 קרליץ נ' מיריס תקשורת בע"מ (17.10.2021)) . החלטת הרשם – מנומקת ומפורטת, טעם מבורר להתערב בשיקול דעתו – לא נמצא.

אשר על כן, הערעור נדחה בזאת.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.