דנ"א 7422/13 נטליה גריגורייביך נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה למחיקתם של המבקשים 5-1 מהליך הבקשה לדיון נוסף, ולפטור את המבקשת שנותרה – היא המבקשת 6 – מן החובה להפקיד עירבון.

בנסיבות העניין, איני רואה מניעה למחוק את המבקשים 5-1, כמבוקש.

לעניין העירבון – לא אוכל להיעתר לבקשה במלואה. אמת, בשלב הערעור (ע"א 5108/12) נעתרתי לבקשתה של המבקשת לפטור מאגרה ומעירבון, תוך שציינתי כי מוכן אני להניח שמצבה הכלכלי דחוק, זאת אף ש"נותר ספק מסוים בעניין יכולתו של הנכד לסייע במימון ההליכים". דומני כי הספק קיים גם היום ולא הוסר, ודי שאציין כי לפי האמור בבקשה, בבעלותו של הנכד דירות באילת ובאשקלון, והוא-עצמו מתגורר באזור המרכז. עוד אציין כי אין בבקשה התייחסות לאופן מימון הייצוג המשפטי.

מעבר לכך, מצויים אנו כעת בהליך של בקשה לדיון נוסף. הליך זה מתייחד, כידוע, למקרים חריגים ביותר ויוצאי דופן. על פני הדברים, בשים לב לאמות המידה הקבועות בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולכללים שנקבעו בפסיקה, סיכויי ההליך נחזים להיות נמוכים. בהקשר זה אציין כי פסק-הדין של בית המשפט העליון בערעור, המשתרע על עמוד אחד, ניתן על דעת כל חברי ההרכב, ונקבע בו כי "אף בהתעלם מסוגיית השיהוי, לא מצאנו כי יש מקום לדחות את קביעותיו דנן של בית המשפט קמא ואנו סבורים כי הממצאים שנקבעו תומכים במסקנות המשפטיות אליהן הגיע".

במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מעירבון. לפנים משורת הדין, אקבע עירבון בשיעור נמוך יחסית של 5,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.