פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
10192/03
בפני:
כבוד השופט א' מצא
העותר:
סימונה לוינהרט (ניסן)
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת
ישראל - שר האוצר
2. מינהל מקרקעי ישראל
3. עיריית תל אביב
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון
מיום 30.10.03 בבג"ץ 9332/01 שניתן על-ידי כבוד
השופטים י' טירקל, א' גרוניס וס' ג'ובראן
בשם העותרת: עו"ד ע'
ברי, עו"ד א' חביב-קדוש
החלטה
העותרת עתרה לבית-המשפט הגבוה לצדק לביטול הפקעתו של נכס, מן הטעם העיקרי של זניחת מטרת ההפקעה על-ידי המשיבים במשך שנים רבות. עתירתה נדחתה, ועל כך הגישה את העתירה שלפניי לקיום דיון נוסף בפסק-הדין. בהחלטת כבוד הנשיא
הועברה העתירה לעיוני.
פסק-הדין נשוא העתירה קצר, ולהלן חלקו האופראטיווי במלואו:
שוכנענו כי מדובר בהפקעה רחבת היקף, שהנכס נשוא העתירה הוא רק חלק קטן ממנה, וכי המורכבות שבתכנון ובמימוש יעדי ההפקעה, והקשיים הכרוכים בכך, יש בהם כדי להסביר ולהצדיק את אי מימושם של יעדי ההפקעה במשך התקופה הממושכת שחלפה (ראו בג"ץ 171/88 יצחק (אברהם אמיתי) נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ואח' , פ"ד מב(4) 89; בג"ץ 465/93, בג"ץ 1135/93 טריידט ס.א. ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ואח' , פ"ד מח(2) 622; בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל , מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד נה(2) 625) . אכן, חלפה תקופה ממושכת מאד, של כ-40 שנה, מאז הופקע הנכס שבו מדובר, אולם אין להתעלם מן העובדה שנכס זה הוא חלק קטן משטח גדול ואי אפשר לבודד את הטיפול בו מתכנונו הכולל של האיזור (ראו דנג"צ 4466/94 נוסיבה נ' שר האוצר , פ"ד מט(4) 68).
במצב דברים זה סבורים אנו, כי דינה של העתירה להידחות וכך אנו מורים. ...
לטענת העותרת, נקבעה בפסק-הדין הלכה חדשה, ולפיה "כאשר פועלת הרשות למימוש מטרת ההפקעה בשלבים הרי שבחסותו של אותו ביצוע בשלבים, רשאית הרשות להשהות את ביצועו של כל שלב ושלב ללא כל מגבלת זמן ותוך שהיא פטורה למעשה מחובותיה כרשות לפעול בשקידה ראויה, תוך זמן סביר וללא שיהוי". כן היא סבורה כי "מפסה"ד נראה כי חל צמצום או נסיגה מההלכה הקיימת, לפיה לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וההכרה בזכות הקניין, יש לפרש את דיני ההפקעה פרשנות מצמצמת ולבחון אותם במבחן המידתיות".
דין העתירה להידחות. בפסק-הדין לא נפסקה כל הלכה, וממילא לא נפסקו בו ההלכות הנטענות על-ידי העותרת. לאמיתו של דבר, מופנית טרונייתה של העותרת כלפי האופן שבו יושמו בפסק-הדין הלכות קיימות; אלא שזוהי, כידוע, טענה ערעורית אשר אינה מקימה עילה לקיומו של דיון נוסף.
העתירה נדחית.
ניתנה היום, ג' בטבת שתס"ד (28.12.03).
ש ו פ ט