פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
1061/17
לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור
המבקשים:
1. עאידה אדיב באמיה
2. אחמד מוחמד סעיד חמד
3. ראפת גודת עווד אללה
4. שריף מחמוד עווד אללה
5. עסאם מדחת עווד אאללה
6. סמיח (סמיר) דאווד חסין
7. השאם מחמוד עבד אלגני חוסין
8. יוסף שחאדה יוסף עווד אללה
9. יאסין שחאדה יוסף עווד אללה
10. יוסרא שחאדה יוסף אשחאם
נ ג ד
המשיבים:
1. שר האוצר - משרד האוצר
2. שר הפנים - משרד הפנים
3. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל
בקשה לקיום דיון
נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7041/16 שניתן ביום 17.1.2017 על
ידי כבוד השופטים:
נ' הנדל
,
נ'
סולברג
ו
א' שהם
בשם המבקשים:
עו"ד נאיל ראשד
החלטה
לפניי בקשה להורות על קיומו של דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 7041/16 מיום 17.1.2017, שניתן מפי השופט נ' סולברג ובהסכמת השופטים נ' הנדל ו א' שהם . בפסק הדין נדחתה עתירה שהגישו המבקשים לביטול הודעות על הפקעת מקרקעין שפורסמו על ידי המשיב 1.
רקע
1.
העתירה דנן כוונה כנגד הפקעות מקרקעין שפורסמו על ידי שר האוצר בשנים 1970 ו-1982. לטענת המבקשים, המדינה לא פעלה לפתח את החלקות מושא העתירה, וזאת בניגוד לתכלית הציבורית שלשמה הופקעו. נטען כי ניתן ללמוד מכך שהמדינה זנחה את מטרת ההפקעה, או לכל הפחות כי אין צורך ציבורי של ממש במימושה. במיוחד טענו המבקשים שמן הראוי להשיב להם חלקות אלו, שכן הקמת גדר ההפרדה גרמה לחיץ בינן לבין יתר חלקי השטח המופקע, ולכן החלקות מושא העתירה מנותקות ולא נעשה בהן כל שימוש.
2.
בתגובה לעתירה טענו המשיבים שיש לדחות את העתירה על הסף. זאת, בשל השיהוי הרב בו היא לקתה, בשל אי מיצוי ההליכים הגלום בה ובשל היעדר גיבוי עובדתי לטענות הבעלות שבה. בנוסף, נטען כי יש לדחות עתירה זו בשל הוראת סעיף 27(ב)(2) לחוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), התש"ע-2010 (להלן: "חוק לתיקון פקודת הקרקעות" ), לפיה לא יחולו זכויות השבה על הפקעות מקרקעין שבוצעו לפני שנת 1985. עוד טענו המשיבים כי ההפקעות בוצעו לצורך ציבורי אשר לא נזנח ועודו תקף.
פסק הדין מושא הבקשה
3.
בפסק הדין מיום 17.1.2017 נדחתה העתירה על הסף תוך שנקבע כי היא "לוקה בשורה של פגמים, שדי בכל אחד מהם כדי להביא לדחייתה על הסף" (פסקה 6 לפסק הדין). בפסק הדין הודגשה הדרישה המהותית למצות הליכים בטרם פנייה לבית המשפט, דרישה אשר לא התקיימה בעתירה זו. נקבע כי במקרה דנן הצורך בפנייה לרשויות הוא בעל חשיבות, נוכח טענות המדינה לפיהן אין ללמוד מכך שאותו השטח לא פותח כדי ללמוד שמטרת ההפקעה נזנחה, וכי המבקשים לא הוכיחו בעלות על המקרקעין מושא העתירה. עוד נקבע כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר אשר לא נמצאה לו הצדקה בטענות המבקשים. בית המשפט העיר גם מספר הערות לגופו של עניין. הוער כי קשה לטעון כנגד הפקעה שנערכה לפני שנת 1985, בשל סעיף 27 הנזכר לחוק לתיקון לפקודת הקרקעות ולאור הפסיקה בעניין. עוד הפנה בית המשפט את המבקשים לפסיקה המורה כי "משהסכימו הצדדים כי חלק נכבד מהשטח המופקע אכן מומש לצרכים ציבוריים, כבענייננו, אין מקום לטעון שדין שונה יחול על חלק משטח זה".
על פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפניי.
הבקשה לדיון נוסף
4.
לטענת המבקשים, יש להורות על דיון נוסף בפסק הדין מושא הבקשה משום שמתעוררת בו שאלה משפטית בדבר הפרשנות הראויה לסעיף 27 לחוק לתיקון פקודת הקרקעות. שאלה זו היא ה"אם המדובר בחוק אילם שאינו מושפע משינויים מאוחרים, או שמא, תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק אינה ישימה ככל שהעילה לביטול ההפקעה התרחשה לאחר תום תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק" (פסקה 7 לכתב הבקשה מיום 31.1.2017). המבקשים טענו כי שאלה זו מתעוררת בענייננו שכן מאז ההפקעה נבנתה גדר ההפרדה אשר הפכה את מימוש תכליות ההפקעה בחלק מושא עתירה זו לבלתי ישים. משסוגיה זו לא נדונה בפסק הדין לגופה, טענו המבקשים כי יש לקיים דיון נוסף בפסק הדין, אשר יתמקד בה.
דיון והכרעה
5.
לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה ובטענות המבקשים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יש להיענות לבקשה לקיום דיון
נוסף רק מקום שנפסקה הלכה חדשה וקשה או הלכה הסותרת הלכות קודמות של בית משפט זה. פסק הדין מושא הבקשה דחה על הסף את העתירה ולא נקבעה בו כל הלכה חדשה. טענת המבקשים לפיה על בית המשפט היה לבחון את האופן שבו יש להחיל את הוראת סעיף 27 לחוק לתיקון פקודת הקרקעות, אינה בקשה לדיון נוסף בהלכה שנקבעה, אלא ניסיון לערער על כך שבית המשפט לא דן בעניין זה ולא קבע הלכות בו. ניסיונות ערעור אינם מצדיקים דיון נוסף בפסק הדין (דנג"ץ 1585/14 עיריית ראשון לציון נ' שר הפנים (19.3.2014)). לפיכך, מקרה זה אינו נמנה עם המקרים הנדירים בהם תתקבל בקשה לדיון נוסף.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ח' בניסן התשע"ז (4.4.2017).
ה נ
ש י א ה