החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

דנג"ץ 11218/02 יאיר פנחס נ. סולל בונה

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לדיון נוסף בפסק דין של בג"ץ שדחה עתירה לאחר שבאי-כוח העותר חזר בו ממנה בהסכמה. בית המשפט קבע כי לפי סעיף 30 לחוק בתי המשפט ניתן להתיר דיון נוסף רק במקום שנפסקה הלכה משפטית, ובמקרה זה לא נפסקה הלכה. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

העותר עתר לבג"ץ נגד חברה ונגד בית הדין הארצי לעבודה. במהלך הדיון, לאחר הערות בית המשפט, הודיעו באי-כוחו כי הוא חוזר בו מהעתירה, והעתירה נדחתה ללא צו להוצאות וללא נימוקים. העותר ביקש דיון נוסף בטענה שפסק הדין שגוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להיעתר לבקשה לדיון נוסף בפסק דין שנדחה לבקשת העותר ללא נימוקים?
  2. 2.האם ניתן לאשר דיון נוסף כאשר לא נפסקה בפסק הדין הלכה משפטית?

הלכות

  1. 1

    דיון נוסף ניתן להתיר רק במקום שנפסקה בו הלכה משפטית, וכשלא נפסקה הלכה אין מקום לדיון נוסף

    ״בית-המשפט רשאי להתיר קיומו של דיון נוסף רק במקום שנפסקה בו הלכה משפטית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מי שחזר בו מעתירה בהסכמה לא יוכל לחזור בו מהסכמה זו בדיעבד

    ״העתירה נדחתה, כאמור, לבקשת באי-כוחו של העותר, ואין העותר יכול לחזור בו מהסכמה זו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הלכה משפטית
  • בג"ץ
  • צו להוצאות
  • סעיף 30
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

דנג"ץ

11218/02

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

העותר:

פנחס יאיר

נ ג ד

המשיבים:

1. סולל בונה

2. בית הדין הארצי לעבודה

בשם העותר:

בעצמו

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט הגבוה לצדק שניתן

בבג"ץ 5625/01 ביום 18.12.02, על-ידי כב' השופטים: המשנה לנשיא ש' לוין, י'

טירקל וא' ריבלין

החלטה

עתירה לקיומו של דיון נוסף בפסק דינו של בית-המשפט הגבוה לצדק בבג"ץ 5625/01 פנחס יאיר נ' סולל בונה בע"מ (לא פורסם).

העותר עתר לבג"ץ נגד סולל בונה ונגד בית-הדין הארצי לעבודה. במהלך הדיון בעתירה - ובעקבות הערות בית-המשפט - הודיעו באי-כוחו של העותר כי החליטו לחזור בהם מן העתירה. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות וללא נימוקים.

העותר אינו משלים עם דחיית עתירתו, ומכאן בקשתו לדיון נוסף בפסק-הדין. לטענתו, פסק-הדין הדוחה את העתירה פסק שגוי הוא, ולתמיכה בטענתו מציג הוא את מסכת העובדות והטענות שהיו בסיס להליכים המשפטיים הקודמים שניהל.

לא ניתן להיעתר לעתירה. ראשית לכל, העתירה נדחתה, כאמור, לבקשת באי-כוחו של העותר, ואין העותר יכול לחזור בו מהסכמה זו. שנית, כהוראת סעיף 30 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בית-המשפט רשאי להתיר קיומו של דיון נוסף רק במקום שנפסקה בו הלכה משפטית. אין חולק כי בענייננו לא נפסקה כל הלכה, שכן העתירה נדחתה לבקשת באי-כוח העותר, וללא נימוקים.

העתירה נדחית. שקלתי אם להטיל על העותר הוצאות בשל הטרחה שהטריח את בית-המשפט, ואולם הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות הכוללות לא יהא זה ראוי לצוות צו להוצאות.

היום, כ"ט באדר א' תשס"ג (3.3.2003).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

02112180_G03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • דנג"ץ 1340/05אסתר הללי (חבאני) נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1דיון נוסף ניתן להתיר רק במקום שנפסקה בו הלכה משפטית, וכשלא נפסקה הלכה אין מקום לדיון נוסף
  2. 2מי שחזר בו מעתירה בהסכמה לא יוכל לחזור בו מהסכמה זו בדיעבד