דנג"ץ 1408/98 פרנקל שלום אליעזר נ. בית המשפט העליון

עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (כב' המשנה לנשיא ש. לוין, וכב' השופטים י. קדמי וי. גולדברג) בבג"ץ 1110/98 מיום 17.2.98. בפסק דינו דחה בית המשפט את עתירת העותר, עתירה שעניינה פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בע"א 5990/94. בפסק דינו בבג"ץ 1110/98 קבע בית המשפט העליון:

"3. העותר הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה; אך ערעורו נדחה בשנת 1996. העותר לא השלים עם התוצאה האמורה, אך החמיץ את המועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף; ובקשה שהגיש להארכת המועד, נדחתה.

4.בעתירה הנוכחית מבקש העותר לאיין את כל ההליכים המשפטיים שהתקיימו עד כה בשל כך שלא הניבו את התוצאות הרצויות לו. העותר לא הצביע על עילה שבדין או שבהלכה הפסוקה, המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לביטול פסק דין חלוט שזכות הערעור לגביו מוצתה עד תום."

בעתירה שבפני מלין העותר על כך שבית המשפט העליון דחה את עתירתו בבג"ץ 1110/98, וזאת ביום בו הוגשה ובלא קבלת תגובתה של פרקליטות המדינה. עוד הוא טוען, כי בפסק דינו של בית המשפט העליון נפלו טעויות עובדתיות מרובות.

דין העתירה להידחות. אין בין הטענות בעתירה לבין העילות לקיום דיון נוסף, כפי שהן קבועות בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, ולא כלום. העותר אינו משלים עם פסק דינו של בית משפט זה בע"א 5990/94, ואף שעברו למעלה משנתיים מאז מתן פסק דין זה הוא שב ופונה בתואנות מתואנות שונות, בדרישה לביטולו. הגם שניתן להבין ללבו של העותר, אין ניתן להשלים עם נסיונותיו החוזרים והנשנים לתקיפת פסק דין שהפך חלוט לפני למעלה משנתיים, וזאת בהתעלם מהוראות הדין.

העתירה לקיום דיון נוסף נדחית. העותר ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח.