פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
4353/04
בפני:
כבוד המשנה לנשיא א' מצא
העותר:
בשאר ברגותי
נ ג ד
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון
מיום 22.4.04 ברע"ב 1443/04 שניתן על-ידי כבוד השופטים
מ' חשין א' ריבלין וס' ג'ובראן
בשם העותר: עו"ד ז'
כמאל
בשם המשיב: עו"ד י'
רויטמן
החלטה
העותר הורשע בעבירה של אי-מניעת עבירה ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל. ועדת השחרורים נעתרה לבקשתו והורתה על שחרורו בתום ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו. בית-המשפט המחוזי - שלפניו עתר היועץ המשפטי לממשלה כנגד החלטה זו - פסק, ברוב דעות, כי יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטתה של ועדת השחרורים. בקשת רשות הערעור שהגיש העותר לבית-משפט זה נדחתה. העותר הגיש עתירה לקיום דיון נוסף בהחלטה שלא ליתן לו רשות לערער, ובהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.
בחלקה האופראטיווי של ההחלטה נשוא העתירה נאמר:
[...] היגענו לכלל מסקנה כי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי אינו מגלה טעות הנמנית עם אותן טעויות המזכות מבקש ברשות ערעור. לא קמה אפוא עילה למתן רשות ערעור בענייננו, ודין בקשת רשות הערעור להידחות.
העותר טוען כי ההחלטה נשוא העתירה סותרת הלכות קודמות בנוגע למתן רשות ערעור באשר בית-המשפט לא בחן אם המקרה הנדון מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית. אולם העיון בהחלטתו מעלה כי לא נפסקה בה כל הלכה. טענות העותר נוגעות, למעשה, לאופן יישומה של ההלכה הקיימת על נסיבות המקרה; ובהכרעה מסוג זה אין, כידוע, כדי להקים עילה לדיון נוסף.
העתירה נדחית.
ניתנה היום, כ"ג בתמוז תשס"ד
(12.7.04).
המשנה לנשיא