פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנג"ץ
8377/98
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
העותר
:
מאור
מנחם
נגד
המשיב
:
משרד
הבטחון - קצין התגמולים לפי חוק הנכים
עתירה לדיון נוסף בפ
סק דינו של בית המשפט
העליון
בבג"ץ 5538/98 מיום 16.12.98 שניתן
על
ידי כבוד המשנה לנשיא, השופט ש' לוין,
והשופטים:
מ' חשין, י' אנגלרד
בשם
העותר: עו"ד ליאב מנחם
החלטה
1.בית משפט זה דחה ביום 16.12.98 את עתירתו של העותר כנגד קצין התגמולים. בפסק הדין נקבע, כי לא נתגלתה עילה להתערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, שכן דרך המלך בנשוא העניין היתה בבקשת רשות ערעור בפני בית משפט זה, כמצוות סעיף 34ג' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט1959-.
2.בפני עתירת העותר לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה. העותר מביא טעמים, שהוצגו לטענתו גם בפני בית משפט זה, להחלטתו לפנות דווקא בעתירה לבג"ץ ולא להגיש בקשת רשות ערעור. עיקרם הוא הטענה, כי בקשת רשות ערעור לא היתה ההליך המתאים שכן המחלוקת בינו לבין המשיב עניינה עובדתי בעיקרו, ואין המדובר, על כן, ב"שאלה משפטית".
3.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובעתירה, נחה דעתי כי דינה להידחות. לא מצאתי בפסק דינו של בית משפט זה עילה לקיומו של דיון נוסף כמשמעו בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. אכן, דיון נוסף אינו ערעור נוסף. העותר לא הצביע על אותם נימוקים כבדי משקל שיש בהם כדי לבסס דיון נוסף. אף לגופו של עניין אציין, כי העותר לא הציב תשתית של ממש לטענתו לפיה ההליך הנכון בכגון דא הינו דווקא עתירה לבג"ץ ולא בקשת רשות ערעור. על כן, דין העתירה להידחות.
העתירה לדיון נוסף נדחית.
ניתנה היום, ט"ז בשבט התשנ"ט
(2.2.99).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98083770.
A03
/דז/