ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5538/98
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' אנגלרד
העותר : מאור מנחם
נגד
המשיב : משרד הביטחון - קצין התמלוגים לפי חוק הנכים
פסק-דין
העותר הינו נכה צה"ל. תוך כדי הליכים מסויימים שהיו לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט1959- [נוסח משולב] (להלן נכנה אותו - החוק או חוק הנכים) דחה קצין התגמולים, המשיב לפנינו, בקשה של העותר. העותר ערר לוועדת ערר שלפי חוק הנכים, וזו החליטה לדחות את הערר. העותר הוסיף וערער לבית-המשפט המחוזי.
כהוראת סעיף 34(א) לחוק הנכים, אין ערעור לבית-המשפט המחוזי אלא "בנקודה משפטית בלבד". בית-המשפט המחוזי סבר כי "המחלוקת כולה מצויה במישור עובדתי", והואיל ואין בערעור "נקודה משפטית" הצורכת עיון, החליט לדחות את הערעור.
על-פי הוראת סעיף 34(ד) לחוק ניתן לערער על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי לפני בית-המשפט העליון "אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית-המשפט העליון". למרות זאת לא ניסה העותר לבקש רשות ערעור כהדרכת החוק אלא הגיש את עתירתו זו שלפנינו. מששאלנו את בא-כוח העותר מדוע לא הלך בדרך שהיתווה המחוקק וביקש רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, השיבנו כי אין בפיו תלונות "כלפי כשירותו של פסק דין זה". מטעם זה, כך הוסיף וטען, הגיש את העתירה שלפנינו, הואיל ולדעתו חילוקי הדעות בינו לבין קצין התגמולים מעוררים אך שאלה משפטית רבת-חשיבות.
תשובה זו לאו תשובה היא. המחוקק הורנו את הדרך הראויה לתקיפת פסק דינו של בית-המשפט המחוזי לפי חוק הנכים, ועותר אינו זכאי לעקוף דרך זו בהגשתה של עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק.
העתירה נדחית כעתירה שאינה מעלה על-פניה עילה להתערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק.
היום, כ"ז בכסלו התשנ"ט (16.12.98).
משנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98055380. G03