פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"מ
2030/14
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
העותרת:
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מודיעין-מכבים-רעות
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק גונן
2. יצחק וברכה בן שושן
3. מאיר ורות מלכה
4. ראובן ולבנה סופר
5. נחום ושרה דגמי
6. צבי ורונית הדס
7. מלאכי ומיכל דגני
8. יהודה ורוני פורן
9. רז ורותי פלג
עתירה לדיון נוסף
בשם העותרת:
עו"ד שלום זינגר;
עו"ד איל גור
החלטה
1.
לפניי עתירה לדיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון מיום 2.3.2014 בבר"ם 8051/13 (השופטים א' חיות , ע' פוגלמן ו- י' עמית ) (להלן – פסק-הדין ). בפסק-הדין נקבע, כי לסכום הפיצוי שנפסק לטובת המשיבים, לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ייתוספו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועד הקובע (כהגדרתו בפסק-הדין).
2.
דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק-הדין, המשתרע על פני כעמוד אחד, לא נקבעה כל הלכה ובוודאי שלא הלכה המצדיקה עריכת דיון נוסף בפסק-הדין, כאמור בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בית המשפט אף ציין בפסק הדין כי מדובר ב"נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפנינו". טענתה העיקרית של העותרת היא, כי פסיקת הפרשי הריבית וההצמדה עומדת בסתירה לתוצאתם של הליכים קודמים בין בעלי הדין שנסתיימו, לשיטתה, בפסק-דין חלוט (עיינו, בר"ם 9547/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מודיעין-מכבים-רעות נ' גונן (28.4.2013)). לעניין זה יוער, כי המסגרת הדיונית שבגדרה ניתן פסק-הדין הייתה בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטה הדוחה את בקשתם למתן פסיקתה. מכל מקום, טענות העותרת, שהן טענות ערעוריות באופיין, אינן מקימות עילה לקיומו של דיון נוסף בפסק-הדין (השוו, דנ"א 4936/13 קליין נ' בן שמן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (27.10.2013)).
3.
העתירה נדחית. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג בניסן התשע"ד (13.4.2014).
ה נ ש י א