פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנ"פ
3503/02
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
ה
עותר:
אבי גולן
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
בשם
העותר: בעצמו
עתירה
לדיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט
העליון
מיום 27.12.01 ברע"פ 9134/00 על-ידי
השופטים:
א' מצא, ט' שטרסברג-כהן וד' ביניש
החלטה
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון (השופטים א' מצא, ט' שטרסברג-כהן וד' ביניש) ברע"פ 9134/00 גולן נ'
מדינת ישראל (טרם פורסם).
בית-משפט השלום הרשיע את העותר - מפקח של משרד התחבורה - ושניים אחרים בגרימת מותו ברשלנות של חייל צוללן אשר נפגע ממדחף של אונייה שהעותר שהה עליה. בית-המשפט המחוזי דחה ערעור על ההרשעה. הן בית-משפט השלום והן בית-המשפט המחוזי מצאו כי העותר הפר חובת זהירות שהיתה מוטלת עליו, וכי בהפירו אותה חובה נהרג החייל הצוללן ממדחף האוניה. העותר ביקש מבית-המשפט העליון רשות לערער, ובית-המשפט העליון דחה את הבקשה. וזו היתה הנמקתו של בית-המשפט העליון בדחותו את הבקשה לרשות ערעור:
ככלל, רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת מקום שחשיבותו המשפטית של הנושא חורגת מגדר עניינם הישיר של הצדדים הישירים למחלוקת, בין מפאת חשיבותו החוקתית של העניין, בין מפאת הצורך בבירור ההלכה המשפטית הצריכה לחול, ובין מחמת החשיבות הציבורית של העניין.
בענייננו, על אף הלבוש המשפטי בו הלביש המבקש את השאלות שבגינן סבור הוא כי יש ליתן רשות ערעור, לא עולות שאלות כאלה לדיון. מהותה של חובה מושגית או של חובה קונקרטית - אם דרוש בירור מהותם של מושגים אלה לצורך העבירה הפלילית האמורה - נידונו ונקבעו בפסיקה של בית משפט זה. אין בפסקי הדין דלמטה כל חידוש או סטייה מן ההלכות הקיימות. השאלה היא שאלת יישום ההלכות המשפטיות המוכרות, על העובדות הקונקרטיות של המקרה שלפנינו. לגבי עובדות אלה נקבע על ידי הערכאות הקודמות, כי היה זה בגדר סמכותו ואחריותו של המבקש לוודא כי לא תבוצע פעולה במסגרת הבדיקה אותה היה צריך לערוך, מבלי להבטיח תחילה שאין בביצועה משום יצירת סיכון לאחרים ולמנוח בכללם. יישום ההלכה על העובדות הקונקרטיות, אינו מסוג השאלות שיש מקום ליתן רשות ערעור עליהם לערכאה הזו.
מונחת עתה לפניי עתירה לקיום דיון נוסף בהחלטתו של בית-המשפט העליון. עיינתי בעתירה ובהחלטה והיגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות אך מן הטעם שאין בו בפסק-הדין כל הלכה, קל וחומר שאין בו הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית-המשפט העליון, או הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיומו של דיון נוסף בה, והכל כאמור בסעיף 30 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד1984-. אכן, גם העותר אינו תוקף הלכה שנפסקה בהחלטתו של בית-המשפט העליון, ועיקר טענותיו מפנה הוא כלפי המימצאים וההחלטות של הערכאה שהרשיעה אותו בדין ושל בית-המשפט המחוזי שדחה את הערעור. טענות אלה אינן ממין הטענות המצדיקות קיומו של דיון נוסף. כפי שניתן להיווכח מקריאה בהחלטה, טענותיו של העותר לא נמצאו מתאימות למתן רשות לערער בגלגול שלישי, ובוודאי שאין הן מתאימות לגלגול רביעי בדמותו של דיון נוסף.
העתירה נדחית.
היום, י"ז באייר תשס"ב (29.4.2002).
ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור
02035030. G01
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il