דנ"פ 5359/06 יוחנן קרה נ. מדינת ישראל

בפני עתירה לדיון נוסף בפסק-דין של בית המשפט העליון (השופטות ד' ביניש, ע' ארבל וד' ברלינר), שניתן בע"פ 8113/05 קרה נ' מדינת ישראל .

פסק-הדין של בית המשפט העליון קצר – כשני עמודים אורכו. עניינו: חומרת העונש שהושת על המבקש, לאחר שזה הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לפשע, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, סיוע לסחר בסמים ונהיגה ברכב ללא רישיון וללא ביטוח. על המבקש נגזר עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של ארבע שנים וכן עונשים נוספים. טענתו העיקרית של המבקש בערעור, עליה הוא חוזר גם היום, היא כי העונש שהוטל עליו, כמסייע, חמור יתר על המידה בהתחשב בעונש שהוטל על שותפיו; אחד מאותם שותפים, הוא מדגיש, הורשע בסחר בסם, והעונש שהוטל עליו, כעבריין עיקרי, הוא חמש שנות מאסר. לעניין זה מפנה המבקש לסעיף 32 לחוק העונשין, תשל"ז-1975, הקובע כי "הסיוע לעבור עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי".

טענות אלה נשקלו על-ידי בית המשפט העליון בשבתו בערעור. בית המשפט הבהיר כי הוראת סעיף 32 הנ"ל עניינה עונשי המקסימום, והיא "אינה מכתיבה את הענישה הקונקרטית בתיק פלוני על דרך חישוב מדוייק". בית המשפט בחן את חלקו של המבקש בפרשה – "חלק פעיל ומשמעותי" – את עברו הפלילי המכביד ואת יתר הנסיבות. בית המשפט הדגיש גם את הצורך בענישה מרתיעה בעבירות מסוג זה. לאור כל אלה, לא מצא בית המשפט כי היחס בין העונשים מצדיק התערבות.

השגותיו של המבקש אינן מצדיקות דיון נוסף. המבקש לא הצביע על כך שבפסק-הדין נשוא הבקשה נקבעה הלכה אשר "עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון", או "שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" יש מקום לקיים בה דיון נוסף – הכל כדרישת סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. וודאי אין המדובר כאן באחד מאותם מקרים נדירים המצדיקים קיומו של דיון נוסף בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון. בית המשפט בפסק-הדין נשוא הבקשה הבהיר, ובדין, כי סעיף 32 הנ"ל עניינו בגבול העליון של הענישה. אין ספק, כי לא הרי עבריין עיקרי כהרי מסייע – סעיף 32 מבטא תובנה זו, שמצאה לה ביטוי גם בפסיקה. אולם בכל מקרה ומקרה יש לקבוע את העונש בהתאם לנסיבותיו המיוחדות ותחת מגבלת עונש המקסימום. כך עשה בית המשפט, ואין בהכרעתו דבר המצדיק דיון נוסף.

העתירה נדחית בלא שנדרשנו לקבלת תשובה.