דנ"פ 6167/97 דוד שרעבי נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר שהוטל על המבקש.

1.בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את המבקש בעבירות של ביצוע מעשה מגונה (עבירה בניגוד לסעיף 348 (ד) לחוק העונשין, התשל"ז1977-) ובעבירה של ביצוע מעשה סדום (עבירה בניגוד לסעיף 347 (א) לחוק האמור). העבירות בהן הורשע המבקש בוצעו באוגוסט 1993. ביום 20.2.97 גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע על המבקש 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בניכוי ימי מעצר) וכן הטיל עליו שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

2.בית משפט זה דחה את ערעורו של המבקש על הרשעתו, אך החליט, לאחר קבלת תסקיר שרות המבחן, על הפחתת המאסר בפועל לתקופה של שנה ועל העמדת המבקש תחת צו מבחן לתקופה של שמונה עשר חודשים מיום שחרורו ממאסר.

3.ביום 13.1.98 דחיתי את עתירת המבקש לקיום דיון נוסף בעניינו והוריתי, כי יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.2.98.

4.כעת פונה המבקש בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו בחודשיים ימים. בקשתו, שאינה מנומקת בתצהיר, מסתמכת על מצבו הבריאותי הרעוע, המחמיר, לטענתו, בחדשי החורף, ועל בקשת אביו, המבקש כי בנו יימצא עימו בתקופת החגים: פורים ופסח. לבקשה מצורף תיעוד רפואי משנת 1985 המתייחס לתאונת דרכים שעבר המבקש אותה שנה וכן תיעוד בדיקת מיפוי לב במאמץ שערך המבקש ביולי 1997.

5.המשיבה מתנגדת לדחייה נוספת בריצוי עונשו של המבקש וטוענת, כי בהתחשב בעובדה שעל המבקש נגזרה שנת מאסר, אין עוד מקום להמשיך ולדחות את ריצוי מאסרו, שכן בכל מועד נתון בו יחל המבקש את ריצוי עונשו הוא עשוי למצוא עצמו נפגע עקב פגעי מזג האוויר או עקב ניתוקו ממשפחתו בתקופת חגים זו או אחרת.

6.לאחר שעיינתי בחומר שבפני החלטתי לדחות את הבקשה. אכן, כדברי המשיבה, אפילו היה ממש בטענות המבקש באשר לבריאותו הלקוייה ולרגישותו לפגעי מזג האוויר (וכאמור - המבקש לא המציא מידע עדכני ונקודתי לעניין זה) ואף אם אין מקום לחלוק על רצונם של המבקש ובני משפחתו לבלות את החגים בצוותא (ולעניין זה אין המבקש שונה מכל אסיר אחר), הרי, נוכח העובדה שהמבקש נדון לשנת מאסר בפועל, יהיה המבקש כלוא בתקופת חגים ובימות קרה, בין אם יחל בריצוי מאסרו כעת ובין אם יחל בריצוי מאסרו לאחר הפסח. למותר לציין, כי אם אכן ייזקק המבקש לטיפול רפואי עקב שהייתו במאסר, יהיה זכאי, ככל אסיר, לקבלת טיפול זה. זאת ועוד: העבירות בהן הושע המבקש נעברו לפני כארבע שנים ומחצה, דינו נגזר לפני כשנה. גם מטעם זה אין מקום להוסיף ולעכב את ביצוע גזר דינו.

הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין נדחית.