דנ"פ 6688/19 פלוני נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לעיון בתיק שבכותרת.

בגדרי ההליך שבכותרת הוגשה בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה מיום 25.9.2019 בע"פ 279/19 בעניינו של המבקש. בקשה זו נדחתה בהחלטתה של כבוד הנשיאה א' חיות

מיום 11.11.2019. מבקש העיון, עורך הדין כרמל, ייצג את המבקש בבית המשפט המחוזי. בבקשה שלפניי עותר עורך הדין כרמל לעיין בתיק שבכותרת וזאת בכדי "לבחון את צעדיו". המבקש מתנגד לעיון, והמדינה לא השיבה לבקשה.

כידוע, המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים (ראו למשל: בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר

(22.8.2005)). ודוק, זכות עיון בתיק בית משפט מוקנית אף למי שהוא אינו בעל דין בהליך או "צד מעונין" (ראו: רע"א 3564/12 ד"ר נמרוד בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) , פיסקאות 17-15 (1.8.2012)), אלא אם כן הצדדים להליך מצביעים כאמור על אינטרס לגיטימי וכבר משקל שיימנע את העיון. רק במקרים שבהם בעל דין או צד שלישי צפוי להיפגע מהעיון בתיק יש לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם .

בענייננו, המבקש לא הצביע על כל פגיעה קונקרטית שעשויה להיגרם לו כתוצאה מהעיון בתיק. להיפך, מתשובת המבקש עולה כי הוא סבור שעורך הדין כרמל מכיר את החומרים המצויים בתיק בית המשפט (ראו פיסקה 6 לתשובה מטעם המבקש).

אשר על כן, לא ראיתי טעם למנוע את העיון.

הבקשה מתקבלת. העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים.