החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

דנ"פ 71/98 איברהים עמור נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · בקשה לדיון נוסף בגזר דין בתיק סחר בהירואיןבקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון בערעור פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לדיון נוסף על פסק דין שאישר הרשעה בסחר בכ-10 ק"ג הירואין ועונש של עשרים שנות מאסר. בית המשפט קבע שטענות בדבר שיקול הדעת בעונש והפגמים הדיוניים הן טענות ערעור העוסקות ביישום הדין על נסיבות קונקרטיות ואינן מקימות הלכה חדשה. הבקשה נדחתה.

העובדות

העותר הורשע בסחר בכ-10 ק"ג הירואין ונגזרו עליו עשרים שנות מאסר, מתוכן שבע עשרה לריצוי בפועל, והופעל נגדו מאסר על תנאי. ערעורו נדחה בבית המשפט העליון, ולאחר מכן הוגשה בקשה לדיון נוסף בטענות דיוניות ובשאלת העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם טענות בדבר פגיעה בזכויות דיוניות של נאשם והשפעתן על גזר הדין מצדיקות דיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    טענות לפיהן היה על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בדרך שונה ולהקל בעונש הן לפי טיבן טענות ערעור ומתייחסות ליישום הדין על הנסיבות הקונקרטיות, ואינן מצדיקות דיון נוסף.

    ״טענות מהסוג הנדון הן לפי טיבן טענות ערעור והן מתייחסות לישום הדין על הנסיבות הקונקרטיות ולא לקביעת הלכה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • גזר דין
  • מאסר על תנאי
  • טענות ערעור
  • פגמים דיוניים
  • הדחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

דנ"פ 71/98

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

העותר:

איברהים

עמור

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

עתירה

לדיון נוסף על פסק דינו של בית

המשפט

העליון מיום 21.12.97 בע"פ

222/93

שניתנה על ידי כבוד הנשיא

ברק

והשופטים חשין, דורנר

בשם

המבקש: עו"ד ציון אמיר

בשם

המשיבים: עו"ד אפרת ברזילי

החלטה

1.העותר הורשע בסחר של כ10- ק"ג הירואין ובית המשפט המחוזי בנצרת השית עליו עשרים שנות מאסר מתוכן שבע עשרה שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, וכן הפעיל במצטבר עונש של מאסר על תנאי לתקופה של שנה ומחצה שהיה תלוי ועומד כנגדו. ערעורו בבית משפט זה נדחה (ע"פ 222/93). לפני בקשה לדיון נוסף על פסק הדין, שעניינה מה שהוגדר על ידי פרקליט העותר ה"פגיעה בזכויות דיוניות של נאשם בפלילים והשפעתם על גזר הדין...".

בפסקה ב' לעתירה מנה פרקליט העותר תשעה פגמים דיוניים שנתקיימו בהליכים הקודמים, ובכללם שהענין הוחזר על ידי בית משפט זה לאותו שופט לבירור עובדתי עקב הסרת חסיון לאחר הכרעת הדין ואי מתן אפשרות לעותר להעלות טענה של הדחה בגדר אותו בירור. בית משפט זה סבר שאין מקום להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי בדיון החוזר ואין לתת משקל לשאלת ההדחה, כאשר הסנגור המלומד סרב להצעה להחזיר שוב את הענין לערכאה הראשונה כדי לברר טענה זו (שהעותר לא טען אותה מלכתחילה).

2.נחה דעתי שדין העתירה להידחות. בפועל טענת העותר היא כי בנסיבות הענין שומה היה על בית משפט זה להפעיל את שיקול דעתו בדרך שונה משהדבר נעשה בפועל ולהקל בעונשו של העותר בשל כך. טענות מהסוג הנדון הן לפי טיבן טענות ערעור והן מתייחסות לישום הדין על הנסיבות הקונקרטיות ולא לקביעת הלכה. אין הן מצדיקות עתירה לדיון נוסף.

העתירה נדחית.

ניתן היום כג בשבט תשנ"ח (19.2.98).

המשנה לנשיא

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98000710.

B03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 222/93

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • דנ"פ 5378/12דזמיר שוניה נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1טענות לפיהן היה על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בדרך שונה ולהקל בעונש הן לפי טיבן טענות ערעור ומתייחסות ליישום הדין על הנסיבות הקונקרטיות, ואינן מצדיקות דיון נוסף.