דנ"פ 7500/03 פרנסואה אביטל נ. מדינת ישראל

העותר הורשע בבית-המשפט המחוזי, על-פי הודאתו, בסדרת עבירות של סחיטה בכוח ובאיומים, תקיפה, איומים, קשירת קשר לביצוע פשע, רכישת נשק והדחה בחקירה. במסגרת הסדר הטיעון בין בעלי הדין הגבילה המדינה את עתירתה לעונש שביקשה להטיל על העותר לחמש שנות מאסר וחצי לריצוי בפועל. בית-המשפט המחוזי גזר על העותר חמש שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים וחצי לריצוי בפועל, וכן קנס. שני הצדדים ערערו על גזר-הדין. בית-המשפט העליון דחה את ערעורו של העותר וקיבל את ערעור המדינה, תוך העמדת עונש המאסר בפועל על חמש שנים. בפסק-הדין נקבע, כי "העונש שהושת [בבית-המשפט המחוזי] אינו נותן ביטוי מספיק לאינטרס הציבורי הדורש להילחם בפשיעה, ובמיוחד בפשיעה מאורגנת". על כך הוגשה העתירה לקיום דיון נוסף, שבהחלטת כבוד הנשיא

הועברה לעיוני.

העותר מציין בעתירתו, כי "הדיון הנוסף מתבקש בשאלה האם ראוי ש בית המשפט העליון יתערב בעונשים המושתים על ידי בתי המשפט קמא, כאשר הצדדים מגיעים להסדר טיעון ה'תוחם' את גבולות העונש, ובית המשפט פוסק לאחר שמיעת עדי אופי, ראיות לעונש וטיעוני הצדדים - עונש המצוי במתחם הענישה שהתבקשה". לטענתו, במקרים שבהם בית-המשפט מציע לצדדים להגיע להסדר טיעון - כמו במקרה הנוכחי - "בבחינת סוד גלוי הוא, המובן בדרך כלל על ידי הנאשם, סניגוריו ובאי כוח התביעה, כי בהצעת בית המשפט יש כדי לבסס את הציפייה, כי העונש לא יעמוד על רף הענישה העליון כשם שלא יעמוד על רף הענישה התחתון". פסק-דינו של בית-המשפט העליון עלול, לדעת העותר, להרתיע נאשמים מלהגיע להסדרי טיעון, וכן עלול לעודד את המדינה לערער בכל מקרה שבו לא נגזר העונש המקסימלי שביקשה להטיל.

דין העתירה להידחות. בפסק-הדין לא נפסקה כל הלכה חדשה, חשובה או קשה הנוגעת להסדרי טיעון. בית-המשפט פעל - כסמכותו מימים ימימה - בגדר ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים במסגרת ההסדר, והטיל עונש המצוי במיתחם הענישה המוסכם. בכך שהעונש שנפסק בערכאת הערעור גבוה מזה שנפסק בערכאה הדיונית אין כדי לפגוע בציפייתו הלגיטימית של העותר, שלא יכלה להסתמך על טווח ענישה שונה מזה שעליו הוסכם במפורש. בפסק-הדין קיימת, אמנם, קביעה בעלת אופי הלכתי, הנוגעת למדיניות הענישה הראויה לעבירות מן הסוג שנעברו על-ידי העותר; אך לא על כך ביקש העותר לקיים דיון נוסף, ומכל מקום אף בקביעה הלכתית זו אין כל קשיות מיוחדת שעשויה הייתה להצדיק קיומו של דיון כזה.

העתירה נדחית.