ע"פ 292/03 אביטל פרנסואה נ. מדינת ישראל

1.לפנינו שני ערעורים על גזר דין אחד שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ז' כספי). הערעור האחד מכוון כנגד חומרת העונש (ע"פ 292/03) ואילו הערעור האחר מופנה כנגד קולת העונש.

2.פרנסואה אביטל (להלן - המשיב) הורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות: סחיטה באיומים (שתי עבירות); הדחה בחקירה; סחיטה בכוח; קשירת קשר לביצוע פשע; רכישת נשק; תקיפה; איומים; שידול לסחיטה בכוח וניסיון סחיטה בכוח. במסגרת המוסכם בין בעלי הדין בבית המשפט המחוזי הגבילה המדינה את טיעונה לעונש, כך שדרשה הטלת מאסר לריצוי בפועל של חמש וחצי שנות מאסר, ואילו המשיב לא הוגבל מבחינת טיעונו באשר לעונש הראוי. בית המשפט המחוזי גזר על המשיב שלוש וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 20,000 ש"ח או 5 חודשי מאסר תמורתו.

3.כתב האישום, אשר המשיב הודה בעובדות שבו, כולל מספר אישומים שברובם קשור המשיב. על פי האישום השני איים המשיב על בעל חוב, השפילו בצורה קשה ולאחר מכן גרם לו לחזור בו מתלונה שהגיש למשטרה. נציין נתון אחד בלבד שיש בו כדי ללמד על המסכת כולה. המשיב, שהינו בעלים של מסעדה, נתן הוראה לפיה בעל החוב חייב לשטוף כלים במסעדה והלה, שחשש לחייו, מילא אחר ההוראה. באישום השלישי מדובר על כך שהמשיב קשר קשר עם אחרים לביצוע עסקת נשק. בהמשך הדברים, הוא אכן רכש תת מקלע מסוג עוזי עם תחמושת וכן שני רימונים. האישום הרביעי מתאר אירוע בו הגיע המשיב בליווי אחרים לבית חולים, שם היה מאושפז אדם מסויים. המשיב איים על המאושפז באמצעות נשק אישי שהחזיק שומר ראשו ואף סטר למאושפז. האישום החמישי מתאר מקרה בו המשיב ושני אחרים היכו אח של בעל חוב, תוך השמעת איומים כי עליו לאתר את בעל החוב. באישום השביעי מסופר על מקרה בו המשיב הורה לשומר ראשו "לאשפז" בעל חוב ו"לפוצץ לו את הצורה ושישב על כיסא גלגלים". העובדות שבאישום השמיני הן אלה: המשיב הורה לעובדי מסעדתו להסיר שלט של מזנון הסמוך למסעדה. בעל המזנון פנה למשיב וטען שצריך היה לידעו בעניין. המשיב אמר לבעל המזנון כי הוא מוכן לתלות שלט חדש על המזנון, וכי על בעל המזנון לשלם עבור השלט. אותו אדם סרב, ובתגובה הורה המשיב "לשבור (לו) את הצורה". נציין, כי שומר הראש של המשיב היה סוכן משטרתי סמוי והוא שהביא לחשיפת המעשים שפורטו בכתב האישום.

4.בצדק קבע בית המשפט המחוזי, כי העבירות המתוארות הן עבירות המאפיינות פשע מאורגן. אין מדובר במקרה בודד וחד פעמי. מדובר בסדרה של מקרים שהתרחשו במשך תקופה של כ-8 חודשים. המעשים מצביעים על שיטתיות, כאשר המטרה היא לנסוך פחד בליבם של אלה העוסקים עם המשיב והסובבים אותו. בנסיבות מעין אלה, כמובן שמתגמדות הנסיבות האישיות, אף שלא ניתן להתעלם מהן לחלוטין. לעניין זה נציין, בין היתר, כי אביו של המשיב נרצח לאחר הגשתו של כתב האישום ואילו אימו סובלת ממחלה קשה.

5.הטיעון המרכזי שהובא בפנינו על ידי המשיב לתמיכה בטענתו, כי יש להפחית מעונשו היה, כי עונשיהם של הנאשמים האחרים שהואשמו יחד עימו היו קלים בהרבה. אכן, העונשים שהוטלו על האחרים קלים מעונשו של המשיב. אין להתפלא כי כך הוא. כל אחד מהנאשמים האחרים נזכר בפחות אישומים מן המשיב, וכל אחד מהם הורשע בפחות עבירות מן המשיב. יתרה מזו, ובכך העיקר, ברור מן העובדות בהן הודה המשיב, כי הוא היה זה שנתן את ההוראות לאחרים וכי הם צייתו לו. במלים אחרות, מדובר באדם שעמד בהיררכיה העבריינית מעל לנאשמים האחרים, ועל כן מטבע הדברים ראוי הוא לעונש חמור יותר.

6.סיכומו של דבר הוא שהעונש שהושת אינו נותן ביטוי מספיק לאינטרס הציבורי הדורש להלחם בפשיעה, ובמיוחד בפשיעה מאורגנת. לאחר שנתנו את דעתנו לשיקולים השונים, החלטנו לדחות את ערעורו של המשיב ולקבל את ערעורה של המדינה. אי לכך, יועמד עונש המאסר לריצוי בפועל על חמש שנות מאסר במקום שלוש וחצי שנים. לא יחול שינוי בקנס ובמאסר המותנה שהושתו.