החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

דנ"פ 9247/00 אמיתי טלמור נ. השופט פיזם ביהמ'ש המחוזי חיפה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הקלטת דיונים באמצעות רשם קול פרטיבקשה לדיון חוזר או להשלמת התייחסות לעתירה שנדחתה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר ביקש להורות לבית המשפט המחוזי להתיר לו להקליט את הדיונים בעניינו באמצעות רשם קול פרטי. בית המשפט דחה את העתירה כמוקדמת, מאחר שההחלטה בבקשה טרם ניתנה. הבקשה לדיון חוזר נדחתה, ללא צו להוצאות.

העובדות

העותר ביקש מבית המשפט להורות לבית המשפט המחוזי להתיר לו שימוש ברשם קול פרטי להקלטת הדיונים בעניינו. בית המשפט דחה את העתירה כמוקדמת, מאחר שההחלטה בבקשה טרם ניתנה. לאחר מכן הגיש העותר בקשה לדיון חוזר, וציין כי החלטת השופט מיום 19.1.2001 קבעה שהבקשה תישמע בנוכחות שני הצדדים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות לבית המשפט המחוזי להתיר לעותר להשתמש ברשם קול פרטי להקלטת הדיונים בעניינו?
  2. 2.האם יש מקום לדיון חוזר בעתירה שנדחתה כמוקדמת, לאור החלטה שלא הוכרעה עדיין בבית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    העתירה להתיר הקלטה באמצעות רשם קול פרטי הייתה מוקדמת, שכן בית המשפט המחוזי טרם החליט בבקשה.

    ״הובהר כי מן העתירה ומן האמור בתגובת הפרקליטות עולה, לכאורה, כי טרם ניתנה החלטה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הבקשה לדיון חוזר נדחתה, ואין בכך כדי לקבוע עמדה בשאלת הסעד שעשוי לעמוד לעותר לאחר מתן ההחלטה.

    ״אשר על כן הבקשה נדחית. אין בכך כדי לקבוע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשם קול פרטי
  • דיון חוזר
  • עתירה מוקדמת
  • בית המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

9247/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט א' מצא

כבוד

השופט א' ריבלין

העותר

:

אמיתי

טלמור

נגד

המשיב

:

השופט

ח' פיזם, בית המשפט המחוזי חיפה

בקשה

להתיר לו שימוש ברשם-קול

במהלך

הדיונים

החלטה

העותר פנה לבית משפט זה בבקשה להורות לבית המשפט המחוזי להתיר לו להשתמש ברשם קול פרטי, על מנת להקליט את הדיונים המתנהלים בעניינו בבית המשפט המחוזי, לרבות את הדיון בעצם הבקשה להקליט את הדיונים.

ביום 18.1.2001 דחינו את העתירה. בפסק הדין הובהר כי מן העתירה ומן האמור בתגובת הפרקליטות עולה, לכאורה, כי טרם ניתנה החלטה בבקשת העותר, ולפיכך העתירה מוקדמת.

העותר שב ופנה לבית משפט זה בבקשה "לדיון חוזר ולחלופין השלמת התייחסות לעתירה המקורית". בבקשתו דהיום מבהיר העותר כי עתירתו (שנדחתה) נסבה אודות החלטת השופט פיזם מיום 19.1.2001, ומצרף את העתק ההחלטה, שצורף אף לעתירה המקורית. בהחלטה זו נקבע כי בקשת העותר (לשימוש ברשם קול) תשמע בנוכחות שני הצדדים, ומכאן, כפי שצוין בפסק דיננו, שבית המשפט המחוזי טרם נתן החלטה בבקשתו של העותר.

אשר על כן הבקשה נדחית. אין בכך כדי לקבוע עמדה בשאלת הסעד שעשוי לעמוד לעותר משתינתן ההחלטה.

משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כז' בשבט התשס"א

(20.2.2001).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00092470.

P03

/אמ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 9247/00

הלכות

  1. 1העתירה להתיר הקלטה באמצעות רשם קול פרטי הייתה מוקדמת, שכן בית המשפט המחוזי טרם החליט בבקשה.
  2. 2הבקשה לדיון חוזר נדחתה, ואין בכך כדי לקבוע עמדה בשאלת הסעד שעשוי לעמוד לעותר לאחר מתן ההחלטה.