השג"ץ 6138-22 השג"ץ 6138-22

לפניי השגה על החלטת מזכירות שלא לקבל למרשם עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 5233/22 שניתן ביום 9.8.2022. המבקש ביקש להגיש את הבקשה לדיון נוסף במזכירות בית המשפט ביום 8.9.2022, והיא נדחתה מן המרשם בשל איחור בהגשתה.

בהשגה נטען כי אמנם המועד האחרון להגשת הבקשה בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, הוא ה-23.8.2022. ואולם, כך נטען, ב"כ המשיג סברה כי המזכירות אינה מקבלת למרשם עתירות לקיומו של דיון נוסף במהלך המחצית השנייה של פגרת הקיץ, וזאת מכוח תקנה 4(3) לתקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004 ועל פי הוראות מנהל בתי המשפט בדבר סוגי עניינים שישמעו בתקופת הפגרה ובדבר פעילות מזכירות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה בימי שישי, ערבי חג, ימי זיכרון ובתקופת הפגרה (ההוראות מיום 26.5.2022). בשל כך, נטען כי יש לנכות את הימים שבהם המזכירות לא הייתה מקבלת את הבקשה ממניין הימים הכולל עד ההגשה בפועל.

דין ההשגה להידחות. כידוע, ימי הפגרה באים במניין הימים להגשת עתירה לקיום דיון נוסף. בפסיקה נקבע עוד כי אין תחולה לסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (ראו למשל: בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית (24.1.2012)). כפי שנקבע בעבר, מדובר בפסיקה "מושרשת, ברורה ועקבית" (בש"מ 7307/19 יזרעאלי נ' מועצה מקומית קרית טבעון (7.11.2019)). בנסיבות אלה, לא מצאתי להידרש לטענה לפיה לא ניתן היה בפועל להגיש את הבקשה בתקופה השנייה של פגרת הקיץ (ואף לא נטען שנעשה ניסיון לעשות כן), או לראות בכך משום "טעם מיוחד" המצדיק איחור בהגשת הבקשה לאחר תום ימי הפגרה (וראו, בבש"מ 7307/19 לעיל). לזאת יש להוסיף כי אין לקבל את הפרשנות שהועלתה בהשגה ולפיה יש לנכות ממניין הימים את התקופה השנייה של פגרת הקיץ. פרשנות כזו מנוגדת להלכה הנוהגת; יש בה כדי לייתר את התכלית בקביעת מועד קצר וקצוב להגשת דיון נוסף; ואין לה כל אחיזה בלשון תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984. בנסיבות אלה, גם אם הייתי נכונה להתחשב בטענת המבקש, ממילא היה מקום להגיש את הבקשה עם סיום תקופת הפגרה, ביום 6.9.2022 ולא ביום 8.9.2022. מטעמים אלה, ההשגה נדחית.