מ"ח 1710/07 רון יעקובוביץ נ. מדינת ישראל

1.

המבקשים הגישו (ביום 22.2.2007) בקשה להורות על קיום משפט חוזר בתיק עמ"ק 899/05 בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה, בעניין גן אירועים הידוע כ"אגם אירועים" בפרדס חנה. בתיק זה הורשע מבקש 2 בביצוע עבירות בניין ושימוש במקרקעין ללא היתר. על מבקש 2 נגזר קנס בסך 15,000 ₪ והוא חויב לחתום על התחייבות כספית על סך 30,000 ש"ח להימנע מלעבור עבירה על החוק במשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין. בנוסף, בית המשפט קיבל את הסכמת הצדדים בעניין הריסה ואיסור שימוש, וציוה על המבקש 2 להרוס את שבנה בלא היתר תוך 12 חודשים, דהיינו עד ליום 22.1.2007. הצו האוסר על שימוש במבנים נשוא כתב האישום הותר על כנו. יצוין כי מבקש 1 נמחק מכתב האישום וכלל לא הורשע בדין.

2.

בבקשה למשפט חוזר, שהוגשה ביום 22.2.2007, טענו המבקשים כי התגלה להם שמצויות תוכניות מתאר החלות על המקרקעין, ובכלל זה תוכניות שנוצרו בשנים שחלפו לאחר הגשת כתב האישום, המהוות "ראיות חדשות" אשר בכוחן לשנות את תוצאות המשפט לטובתם. ביום 15.8.2007 הוגשה חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הוא מתנגד לבקשה. בחוות הדעת נטען כי מ דובר

בבקשת סרק חסרת בסיס, המסתמכת על עובדות בלתי מדויקות, ובית המשפט אף התבקש להטיל על המבקשים הוצאות משמעותיות.

3.

בד בבד להליך הבקשה למשפט חוזר, התנהל בעניינו של מבקש 2 הליך נוסף בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה (חע"מ 856/07). במסגרת אותו הליך הושג הסדר טיעון, לפיו יודה המבקש 2 בעובדות כתב האישום, והעונש שיוטל עליו יהיה מאסר על תנאי וחילוט ההתחייבות הכספית עליה חתם בהליך הקודם. בהתאם להסדר הטיעון, הורשע מבקש 2 ביום 8.2.2009 בעבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה על סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בכך שלא קיים את צו ההפסקה ואיסור השימוש שניתן במסגרת תיק עמ"ק 899/05. על מבקש 2 נגזר עונש של מאסר על תנאי, כמו גם מימוש ההתחייבות הכספית, על סך 30,000 ₪, שתשולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים.

4.

ביום 16.3.2009 הגישו המבקשים בקשה למחיקת הבקשה למשפט חוזר, ללא צו להוצאות. על פי הנטען בה, עקב סגירת אתר האירועים לפני כשנה וחצי, והואיל וכל ההתדיינות המשפטית שנסובה אודות התנהלות אתר האירועים באה אל תומה עם מתן גזר דין בבית המשפט בחדרה בתיק חע"מ 856/07 ביום 8.2.2009, מתייתר הצורך בהמשך ניהול ההליך שבכותרת. מנגד סבורה המשיבה כי בנסיבות המקרה, עם מחיקת ההליך, יש להטיל על המבקשים הוצאות משפט משמעותיות. המשיבה טוענת כי המ דובר בבקשת סרק חסרת בסיס, שהוגשה תוך הצגת עובדות בלתי מדויקות, על ידי מי שעשו ועושים דין לעצמם, תוך הפרת החוק וצווי בית משפט. המשיבה מציינת כי הנימוק המובא בבקשת המחיקה בדבר סגירת גן האירועים הועלה על ידי המבקשים לפני למעלה משנה דווקא כנימוק המצדיק דיון בבקשה למשפט חוזר. בתגובה לכך טענו המבקשים כי המבקש 2 הוא אדם חולני המתפרנס מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי ואין לו הכנסות אחרות. לדבריהם, נוכח התמשכות הדיון בבקשה למשפט חוזר, ומשהמשיך הדיון בבית המשפט בחדר להתברר כסדרו חרף הבקשה למשפט חוזר, הם ביקשו להפסיק את עינוי הדין העובר עליהם, לחסוך בהוצאות משפט ובעוגמת נפש, ולהגיע להסדר טיעון בעניין כתב האישום, תוך ויתור על המשך ההליכים.

5.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המבקשים בהוצאות. כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. מ דובר , עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (השוו, בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ (לא פורסם, 13.2.2007); ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי (לא פורסם, 8.11.2006)).

6.

במקרה דנן, הטעמים שצוינו בבקשת המחיקה, גם אם יש בהם כדי להבהיר את מניעי המבקשים למחיקת ההליך, אין בהם כדי להצביע על כך שהגשת הבקשה למשפט חוזר הייתה מוצדקת מלכתחילה. מעמדת המבקשים עצמם מתקבל הרושם כי הגשת הבקשה נועדה "לדחות את הקץ" ולעכב את מימוש פסק הדין בעניין הריסה ואיסור שימוש במבנים בגן האירועים. משהתברר למבקשים כי הגשת הבקשה לא מנעה מרשויות האכיפה לעמוד על קיומו של פסק הדין, הם לא ראו עוד טעם בקיום ההליך. מניע זה, ספק אם ניתן לראות בו מניע לגיטימי. מכל מקום, גם אם חזרת המבקשים מן ההליך אינה נעוצה בכך שהם סבורים כי אינו מבוסס, לא מצאתי שראוי לפטור אותם מתשלום הוצאות. טענות המבקשים לא באו לכלל בירור ודיון ואין כל יסוד לקבוע כי הייתה להן אחיזה וכי היו מוצדקות. בנסיבות האלה, כאשר ההליך נמחק באורח חד צדדי ללא בירור לגופו, גם אם המחיקה נובעת משינוי נסיבות, על המבקשים לשאת בהוצאות שנבעו מפתיחת ההליך המשפטי. בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך שהמבקשים עמדו על קיום ההליך זמן ממושך והתנהלותם העמידה את המשיבה על הצורך להגיש עמדה מפורטת. בשים לב לכלל נסיבות העניין, לשלב בו נמחק ההליך ולטעם ביסוד המחיקה, וכן לעובדה שהמבקש 2 חויב במימוש ההתחייבות הכספית בבית המשפט בחדרה, סכום ההוצאות יעמוד על 7,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.