ע"א 11788/05 סגל(זכרוביץ) שילה, עו"ד נ. בן ארצי מוטי, עו"ד (המנהל המיוחד)

לפני בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת.

1.עניינו של ההליך שבכותרת הינו ערעור פסלות. במסגרת הליך פירוק חברה נדרשה המערערת, במעמד צד אחד, להגיש למשיב 1, אשר מונה כמנהל מיוחד במסגרת הליך הפירוק (להלן: המשיב) פרטים וכספים שנדרשו ממנה תוך 30 יום (בש"א 10027/05). בית המשפט של פירוק (להלן: בית המשפט) נעתר לבקשתה של המערערת להארכת מועד להגשת תגובה מטעמה לבקשת המשיב אולם קבע שעליה לפעול בהתאם להחלטתו הנ"ל. ביום 17.10.05 החליט בית המשפט כי על המערערת להעביר את כל הכספים והפרטים שנדרשו ממנה לאלתר (בש"א 14029/05). ביום 14.11.05 הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה (בש"א 14029/05). ביום 14.11.06 הגיש המשיב כנגד המערערת בקשה לבזיון החלטת בית המשפט (בש"א 15623/05). ביום 27.11.05 החליט בית המשפט לקבל את הבקשה מבלי לבקש את תגובת המערערת. ביום 5.12.05 הגישה המערערת בקשה לפסלות שופט. הבקשה נדחתה. על החלטה זו נסב ההליך שבכותרת. במקביל, הוגש על ידי המערערת ערעור על החלטת בית המשפט מיום 27.11.05 בעניין בזיון בית המשפט. ביום 19.3.06 ניתן פסק דין על ידי בית משפט זה, אשר במסגרתו בוטלה, בהסכמת הצדדים, החלטת בית המשפט מיום 27.11.05 והתיק הוחזר לבית המשפט על מנת שיתקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים (ע"פ 11790/05). ביום 2.4.06 נתנה החלטת בית המשפט אשר במסגרתה התבקש הכנ"ר להבהיר את מהות ההסכמה שנתנה בבית המשפט העליון. ביום 4.4.06 נתנה החלטה נוספת מטעם בית המשפט אשר במסגרתה נקבע כי במידה והכנ"ר והמשיב עומדים על טענותיהם כנגד המערערת, עליהם להגיש בקשה משותפת. ביום 21.5.06 הגישה המערערת בקשה למחיקת ההליך שבכותרת. לטענת המערערת, נוכח האמור בהחלטות בית המשפט מיום 2.4.06 ו-4.4.06, נראה לכאורה כי בית המשפט החליט לבחון את טענותיה באופן אובייקטיבי ולפיכך היא בקשה כי הערעור יימחק ללא צו להוצאות. המשיב הגיש בקשה לחייב את המערערת בהוצאות. לטענתו, במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בעניין בקשת המערערת לפטור מערבון הוא נדרש להגיב לשתי בקשות שהוגשו על ידי המערערת ולפיכך לטענתו, מן הדין לחייב את המערערת בהוצאות בקשות אלה.

2.בהחלטתי מיום 3.4.06 בבקשה שהוגשה מטעם המערערת לפטור מערבון ובהחלטתי בבקשה שהוגשה מטעמה לעיון חוזר מיום 9.5.06 דחיתי את בקשותיה של המערערת אולם בנסיבות העניין לא חויבה את המערערת בהוצאותיו של המשיב. במצב דברים זה, יש ממש בטענת המערערת לפיה אין מקום לחייבה בהוצאות אלה כעת. יחד עם זאת, עדיין יש לשקול לחייבה בהוצאות בשל פתיחת ההליך המשפטי כנגד המשיב תוך גרירתו להוצאות כאשר בסופו של דבר חזרה בה המערערת מערעורה בטרם הוכרע ההליך לגופו. הכללים בעניין פסיקת הוצאות חלים הן כאשר הבקשה מוגשת על ידי יוזם ההליך והן כשהיא מוגשת על ידי בעל הדין שכנגד (ראו: בג"ץ 7944/04 לוכסנבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל , תק-על 2005(1) 556; בג"ץ 703/89 ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' משרד הבריאות , תק-על 90(2) 149). כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים, יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה. מדובר בהנחה הניתנת לסתירה כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך. בנסיבות העניין, מצאתי כי המערערת הרימה נטל זה. כאמור, המערערת טוענת כי החלטות בית המשפט אשר נתנו לאחר ההחלטה בע"פ 11790/05 הנ"ל הניעו אותה למחוק את ההליך שבכותרת. על פני הדברים, קיים קשר בין ההליכים אשר מאשש את טענתה זו. ערעור הפסלות נסב על אותו הליך אשר לפי החלטת בית משפט זה בע"פ 11790/05 הוחזר לדיון במעמד שני הצדדים. משנתנו על ידי בית המשפט ההחלטות מיום 2.4.06 ומיום 4.4.06 השתכנעה המערערת כי בית המשפט יאפשר לה להציג את טענותיה ובהתאם לכך היא בקשה למחוק את ההליך שבכותרת. אוסיף, כי במסגרת הבקשה שלפני בחנתי גם את המועדים בהם הומצאו למערערת החלטותיו של בית המשפט קמא, שמא יש בהם כדי להטיל ספק בטעם אשר עמד בבסיס בקשתה למחיקת ההליך. כאמור, החלטות בית המשפט נתנו ביום 2.4.06 וביום 4.4.06. ביום 10.4.06 הוגשה על ידי המערערת בקשה לעיון חוזר בהחלטתי שלא לפטור אותה מהפקדת ערבון ועל פני הדברים הגשת בקשה כאמור אינה עולה בקנה אחד עם טענת המערערת בעניין הטעם למחיקת ההליך. אולם בהודעת המערערת מיום 29.10.06 נטען כי החלטות בית המשפט לא הומצאו לה בסמוך למועד נתינתן, ובקשתה למחיקת ההליך הוגשה בסמוך להמצאתן. מכאן עולה כי המערערת לא קבלה החלטות אלה עובר לבקשתה לעיון חוזר. במצב דברים זה, אין מקום לחייב את המערערת בהוצאות המשיב 1 ובקשתו בעניין זה נדחית.