עע"מ 10084/07 ג'י.אל.איי מרכז (קניון) רוטשילד בע"מ נ. לאה ברוך ואח'

1.

ביום 1.7.2008 ביקשה המערערת למחוק את הערעור ללא צו להוצאות. על פי האמור בבקשה, ביום 5.5.2008 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז להפקיד בתנאים תכנית שאינה משנה את ייעודם של המקרקעין נשוא ההליך. המערערת הסבירה כי לאור האמור היא אינה רואה עוד לנכון להותיר את הערעור על כנו. לבקשת המערערת הוריתי (ביום 2.7.08) על מחיקת הערעור. משיבים 6-1 ו-9-8 התבקשו להגיש עמדותיהם לעניין פסיקת הוצאות.

2.

משיבים 3, 5, 6, 8 ו-9, המיוצגים על ידי פרקליטות המדינה, עמדו על חיוב המערערת בהוצאות. יתר המשיבים לא מסרו עמדותיהם. בא-כוח המדינה טען לעניין זה כי המדינה הגישה סיכומים בערעור, יחד עם סיכומים בעע"מ 10089/08 (שהוגש מטעם משיבה 10), בהם ביקשה לדחות את שני הערעורים לגופם, תוך חיוב המערערת בהוצאות. ששה ימים בלבד לפני הדיון בערעורים, לאחר שהוגשו סיכומים מטעם המדינה, ביקשה המערערת את מחיקת הערעור. מחיקת הערעור התבקשה כחודשים ימים לאחר החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה. בא-כוח המדינה מציין כי העובדה שהוגשו סיכומים מאוחדים בשני הערעורים אינה מצדיקה לפטור את המערערת מתשלום הוצאות, מכיוון שהיה צורך להידרש במסגרת הכנת סיכומי המדינה הן לטענות בערעור דנן והן לטענות משיבה 10 בערעורה שלה. בא-כוח המדינה מוסיף וטוען כי החלטת הוועדה המחוזית מוכיחה את צדקת עמדתה של המדינה מלכתחילה ומחזקת את הצידוק בחיוב המערערת בהוצאות, על אף חזרתה מהעתירה.

3.

המערערת, מנגד, מבקשת כי לא יושתו עליה הוצאות, ולכל היותר היא תחויב בהוצאות נמוכות. לעניין זה היא מציינת כי הערעור נדון ביחד עם ערעורים נוספים, שעסקו באותה סוגיה. סכומי התשובה של המשיבים לשני הערעורים היו כמעט זהים, ורובם אף נכתבו כתשובה אחת לשני הערעורים יחדיו. על יסוד האמור טוענת המערערת כי הטרחה שנגרמה למשיבים הייתה נותרת בעינה, אפילו לא הוגש הערעור דנן.

4.

לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין ובחומר המצוי בתיק, באתי למסקנה כי יש מקום לחייב את המערערת בהוצאות לטובת המדינה. בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו צריך וחייב להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים וישא בהוצאות כדי לעמוד על זכויותיו. כפועל יוצא מכך חייב בעל דין להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו. ככלל, במצב בו אין הכרעה שיפוטית הקובעת את צידקת הגשת ההליך, ראוי כי יוזם ההליך, אשר גרם להוצאות לצד שכנגד, הוא שישא בהן (ראו ע"א 5825/03 סירט נ' כהן (לא פורסם, 21.12.2003)). יוער בהקשר זה כי כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים, יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. מ דובר , עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו, בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ (לא פורסם, 13.2.2007); ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי (לא פורסם, 8.11.2006)).

5.בענייננו, קיים לכאורה טעם המבהיר את מניעיה של המערערת למחיקת ההליך, טעם הנעוץ בנסיבה חיצונית בדבר הפקדת תכנית. חרף האמור, לא שוכנעתי כי ראוי לפטור את המערערת מתשלום הוצאות. חלפו כחודשיים ימים מאז החלטת הוועדה המחוזית ועד לפנייה לבית המשפט בבקשה למחיקת הערעור. המערערת עמדה על קיום ההליך עד סמוך למועד השלמת הטיעון על-פה. התנהלותה העמידה את המדינה בפני הצורך להגיש סיכומים בערעור ולהיערך לדיון. בנסיבות אלה, כאשר ההליך נמחק באורח חד צדדי ללא בירור לגופו, על המערערת לשאת בהוצאות המדינה. יחד עם זאת, בקביעת גובה ההוצאות יש להתחשב בכך שסיכומי המדינה הוגשו בשני הערעורים במאוחד, כך שתוספת הטרחה שנגרמה למדינה אינה מרובה. כן ראוי להתחשב בכך שחזרתה של המערערת מהערעור חסכה מזמנו של בית המשפט ושל בעלי הדין. בשים לב לכלל נסיבות העניין, לשלב בו נמחק ההליך ולטעם ביסוד המחיקה, וכן לגובה ההוצאות אשר מקובל לפסוק בסוג זה של הליכים, תשלם המערערת למדינה הוצאות בסכום של 7,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.