ע"א 4592/20 ניסים (ניסן) מזוז נ. שממה דוד

1.

המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 21.5.2020 (ת"א 34607-03-16) וכן על מספר החלטות ביניים שניתנו בהליך שעניינו תביעה לפירוק שותפות בין הצדדים. במסגרת הליך הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מעירבון, שנקבע על סך של 35,000 ש"ח, ולחילופין להקטנתו. המשיב הגיש תשובה לבקשה לפטור מעירבון. כבוד הרשם ר' גולדשטיין לא נעתר לבקשה לפטור מעירבון אולם מצא להפחית את גובה העירבון לסך של 27,500 ש"ח (החלטה מיום 22.9.2020).

2.

ביום 14.10.2020 הודיע המערער כי לא הצליח לגייס את סכום העירבון ולכן ביקש למחוק את הערעור תוך השבת האגרה. ביום 20.10.2020 הוריתי על מחיקת הערעור ועל השבת האגרה, בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. המשיב מבקש להטיל על המערער הוצאות בגין הגשת הערעור. לטענת המשיב, הוא נדרש לשלם שכר טרחת עורך דין בגין הגשת התשובה לבקשה לפטור מעירבון. עוד נטען, כי אין זו הפעם הראשונה שבה מגיש המערער ערעור ומושך אותו ללא הפקדת עירבון ומדובר בהתנהלות חסרת תום לב. המערער מצדו, טוען כי בקשה למחיקת ערעור בשל חסרון כיס אינה עולה כדי חוסר תום לב. עוד הוא מדגיש, כי הוא מאמין בסיכויי הערעור אולם בשל מצבו הכלכלי הקשה נאלץ הוא לוותר על ניהול ההליך.

3.

ככלל, מקום שבו נמחק הליך על ידי מגישו, ללא קבלת הסעד המבוקש, יש מקום כי מגיש ההליך יישא בהוצאות שגרם לבעל הדין שכנגד, שכן יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. עם זאת, מדובר בהנחה הניתנת לסתירה, כשהנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי (8.11.2006); בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ (13.2.2007); עע"מ 7026/10 באר מרים 26 שי בע"מ נ' מחלקת רישוי עסקים - עיריית טבריה (15.1.2012); ע"א 644/10 עזבון המנוח רשיד (בן רטעאן) רווידאן נ' נג'אר (25.5.2014)). יישומו של העיקרון האמור נגזר מנתוני המקרה המסוים, ובעיקר מן השאלה האם ביצע בעל הדין שכנגד פעולות שבגינן נשא בהוצאות, שראוי לזכותו בהן (ע"א 5825/03 סירט נ' כהן (21.12.2003)).

4.

במקרה דנן, הערעור נמחק לבקשת המערער בשלב מקדמי ביותר. הוגשה בקשה לפטור מעירבון שבגינה נדרש המשיב להגיש תשובה, אולם במסגרת ההחלטה לא ניתן צו להוצאות. יוער, כי כאשר מדובר בבקשות לפטור מהפקדת עירבון, מעצם טיבן וטבען, בהיעדר נסיבות מיוחדות, לא נהוג לחייב את המבקש בהוצאות (ע"א 11111/07 אשכנזי נ' דעדוש (20.5.2008)). בנסיבות אלה, ומשלא נטען כי נגרמו למשיב הוצאות נוספות בגין הגשת הערעור, לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות לחובתו של המערער (השוו: ע"א 8950/12 בשתאוי נ' סרחאן (4.7.2013); ע"א 8692/19 קלדטה נ' קלי (25.6.2020)). הבקשה נדחית אפוא.