פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
מ"ח
4433/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
המבקשים:
1. יעקב יוסף
טשערסקי
2. מרים דבורה טשערסקי
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ערד
3. חורה גז בע"מ
בקשה לקיום משפט חוזר
החלטה
א.
בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. ביום 3.11.14, במסגרת תיק בב"נ 60244-01-14, החליט בית משפט השלום בבאר שבע (השופט א' ברסלר-גונן ) להוציא
צו הפסקה שיפוטי המורה על הסרת מיכלי גז שהוצבו בבית המבקשים בניגוד לחוק התכנון והבניה. המבקשים צורפו כמשיבים לערעור שהגישה חברת הגז וסמכו ידיהם על טיעוניה. הערעור נדחה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת
ג' שלו ) ביום 5.4.15 בעפ"א 58608-12-14.
רקע והליכים קודמים
ב.
המבקשים הם תושבי ערד. ביום 29.1.14 הגישה הועדה המקומית לתכנון ובניה ערד בקשה בבית משפט השלום באר שבע למתן צו הפסק שיפוטי זמני – בהתאם לסעיף 239 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן החוק ) – אשר יורה על הסרת מיכלי גז שהוצבו בבית המבקשים. חברת הגז צורפה לבקשה כמשיבה 3. הצו המבוקש ניתן באותו היום (מפי השופט י' דנינו ), תוך שנקבע כי בירור העניין לגופו ייערך בהמשך. יצוין, כי המיכלים הוסרו ביום 27.2.14. ביום 3.11.14 הוחלט (מפי השופט א' ברסלר-גונן ) להוציא צו הפסקה שיפוטי קבוע. נקבע, כי הצבת מיכלי הגז במקום שאינו מסומן ומיועד לכך מצריכה היתר בניה, ומהוה סכנה לשלום הציבור. עוד נקבע, כי טענת המבקשים לאכיפה בררנית לא הוכחה כנדרש, וכי גם אם תוכח אכיפה בררנית, טענה שהעלו המבקשים שהם חסידי גור – אין בכך כדי לאפשר הצבת מיכלי גז באופן המסכן את שלום הציבור. יודגש, כי בית המשפט ציין בהחלטתו את עדותה של מפקחת הבניה, בה נאמר כי כ-30% מן התיקים שנפתחו בנוגע למיכלי גז על-ידה אינם נוגעים לחסידי גור (פרוטוקול הדיון מיום 29.7.14, עמ' 27 מול שורות 12-13).
א.
חברת הגז הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע; המבקשים צורפו כמשיבים לערעור, וסמכו ידיהם עליו. ביום 5.4.15 נדחה הערעור תוך שנקבע, בין היתר, כי לא הוכחה הטענה בדבר אכיפה בררנית. צוין, כי "מעדותה של מפקחת הבניה עולה, כי נפתחו מספר תיקים בנוגע להצבת מיכלי גז בבנין מגורים, ובכ-30% מהמקרים אין מדובר בחסידי גור" (עמ' 31 לפסק-הדין). מכאן הבקשה לעריכת משפט חוזר. יצוין, כי לא הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.
הבקשה והתגובה לה
ב.
הבקשה למשפט חוזר נשענת על שתי עילות – ראיות חדשות וחשש מעיוות דין ; זאת בהתאם לחלופות שבסעיף 31(א)(2) ו-31(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. הראיה החדשה שהוגשה בפנינו היא מסמך שהומצא על-ידי המחלקה המשפטית של עיריית ערד ביום 16.6.15 אגב הליך משפטי אחר (בע"ח 51704-04-15); מדובר ברשימת מעקב אחר הליכים שננקטו בין ינואר 2012 ליוני 2015 בעקבות הצבת מיכלי גז שלא כדין. על גבי המסמך ישנן הערות בכתב ידו של הרב ביאלוסטוצקי, איש חסידות גור, הנוקבות בשמם של חסידי גור ליד ההליכים הרלבנטיים. נטען, כי מסמך זה – על הערותיו – מוכיח כי כל כתבי האישום הוגשו כנגד חסידי גור; כך בניגוד לעדותה של מפקחת הבניה, עליה הסתמכו בתי המשפט; יצוין, כי רשימת כתבי האישום הועברה ביום 16.6.15 – קרי, לאחר מתן פסק-הדין בערעור בנידון דידן. לטענת המבקשים, הגשת כתבי האישום היא חלק מתופעה רחבה של רדיפת חסידי גור על-ידי הרשות המקומית, החוששת מ"התחרדות" ערד.
ג.
תגובת המשיבים התקבלה ביום 3.11.15; לפיה, יש לדחות את הבקשה למשפט חוזר משלושה נימוקים. ראשית , אין מקום למשפט חוזר בגין הוצאת צו הפסקת שימוש, שכן אין מדובר ב"עניין פלילי" כהגדרתו בחוק בתי המשפט; שנית , משפט חוזר אפשרי רק בתיק "שנפסק בו סופית", ואילו אנו עסקינן בצו הפסקת שימוש אשר ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה; שלישית , מדובר בבקשה תיאורטית שכן מיכלי הגז כבר הוסרו. תשובת המבקשים לתשובה הוגשה ברשות ביום 22.11.15 ונטען בה, כי ניתן לקיים משפט חוזר בגין צו הפסקת שימוש. עוד נטען, כי הבקשה אינה תיאורטית, שכן המבקשים אינם חפצים בקיומה של "החלטה שיפוטית שהם לא היו בסדר" (פסקה 8 לתשובה).
הכרעה
ד.
לאחר עיון בבקשה על נספחיה וכן בתגובת המדינה, אין בידי להיעתר לבקשה. בבסיסו של מוסד המשפט החוזר, המעוגן בסעיף 31 לחוק בתי המשפט עומדת כנודע השאיפה ליצירת איזון בין שני ערכים מרכזיים: מזה – עקרון חקר האמת, מתוך הכרה בכך שמערכת משפטית באשר היא מעשה אנוש אינה חפה משגגות; ומזה – עקרון סופיות הדיון והתכליות שבבסיסו (ראו מ"ח 6148/95 עזריה נ' מדינת ישראל , פסקאות 35-33 לפסק דינו של הנשיא ברק (1997); מ"ח 5251/13 פרי נ' מדינת ישראל (2014)). בסעיף 31 לחוק בתי המשפט הוגדרו ארבע עילות אשר בהתקיימן רשאי בית המשפט להורות על משפט חוזר. הבקשה הנוכחית משליכה יהבה על סעיף 31(א)(2), שעניינו בעובדות או ראיות העשויות להצדיק קיום משפט חוזר, וכן על סעיף 31(א)(4), הנדרש לחשש מעיוות הדין שנגרם בהרשעה. חוששני, כי עילות אלו אינן מתקיימות בנידון דידן.
ה.
המקרה שבפנינו אינו מחייב הכרעה בשאלה האם ניתן לערוך משפט חוזר בעניין צו הפסקה, שכן הבקשה ממילא, ובאופן
מובהק , אינה מצדיקה היעתרות; אמנם כשלעצמי, בלא נטיעת מסמרות, מסופקני אם הליך המשפט החוזר הוא המקום הראוי כל עיקר לעיון חוזר בצו הפסקה שיפוטי, שהרי הדין מאפשר לשוב ולדון בו על פי הנסיבות (רע"פ 47/07 מור נ' הועדה המקומית גבעת אלונים (2007)). אחזור ואדגיש את מקומו הראוי של המשפט החוזר. במ"ח 3202/15 כהן נ' מדינת ישראל , פסקה י"ז (2015) נזדמן לי לומר כי " היתר לקיומו של משפט חוזר ניתן במשורה, בבחינת החריג ולא הכלל (מ"ח 5568/09 סביחי נ' מדינת ישראל , פסקה 19 לפסק-דינו של השופט לוי (2011)), וכאמור – הוא לא נועד לקיים הליך נוסף של ערעור על פסק הדין, בו תינתן למבקש 'הזדמנות נוספת' לטוות גרסה שונה או משופרת (מ"ח 3139/13 רחמיאן נ' מדינת ישראל , פסקה 23 לפסק-דינה של המשנה לנשיא – כתארה אז – נאור (2014))". כן צוין בעבר, כי "משפט חוזר הוא מאורע דרמטי בתולדות התיק" ( מ"ח 4875/15 הלאל נ' מדינת ישראל , פסקה ח' (2015)). לא כך לכאורה, צו הפסקה שיפוטי, ומכל מקום לא כך המקרה שבפנינו.
ו.
מעבר לנדרש אומר מה לגופו של עניין. במסמך שהוגש על-ידי המבקשים מתועדים 44 הליכים בנוגע להצבת מיכלי גז שלא כדין. כאמור, על-גבי המסמך ישנן הערות בכתב-יד המסמנות את ההליכים מתוכם שננקטו נגד חסידי גור, ונטען כי רק נגדם הוגשו כתבי אישום. חוששני, כי התמונה אינה כה פשוטה גם אם נקבל את ההערות כ"הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי", מושג במשפט העברי (משנה, פאה ב' ו'), שעניינו דינים שנמסרו מדור לדור, ומיוחסים למשה רבינו מפי הגבורה בלא שנכללו שבתורה הכתובה (ראו ערך בשם זה, אנציקלופדיה תלמודית , כרך ט' טור שס"ה)". ואף שאיננו יודעים את מלוא המצב העובדתי לאשורו. ראשית , גם לפי ההערות בכתב-היד ישנם כתבי אישום שהוגשו כנגד מי שאינם חסידי גור. שנית נראה, כי במרבית המקרים שבהם לא הוגש כתב אישום, הסיבה אינה בהכרח רדיפה, אלא העובדה שמיכלי הגז הוסרו על-ידי בעליהם. כאן המקום לציין, כי דעת לנבון נקל, וחזקה על המבקשים שהדבר מובן להם, שכאשר יש חשש סכנה כמו בבלוני גז, שנזק התפוצצותם ר"ל עלול להביא לתוצאות הרות אסון, יש מקום להקפדה – כמובן, הקפדה כלפי כולי עלמא; "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" ( דברים ד', ט"ו).
ז.
למקרא התיק, המצומצם לגדרו, קשה להשתחרר מן התחושה שהמבקשים עותרים לסעד א' בעודם חפצים בסעד ב'. בפיהם טענות חמורות וכבדות משקל בדבר רדיפה מצד גורמי שלטון מקומי בערד כלפי חסידי גור או חרדים, ואיני מקל בהן ראש או מביע דעה לגביהן; עם זאת פשיטא, כי אין מקום לבררן במסגרת בקשה למשפט חוזר בעניין מתן צו הפסקה שניתן בעקבות הצבת מיכלי גז באופן המהוה סכנה לשלום הציבור. נושאים אלה מקומם במובהק בשיח הציבורי, והנוגעים בדבר אינם חלילה כאילם לא יפצה פיו, וככל הצריך שערי בג"ץ לא ננעלו; ושוב – איני מביע דעה לגוף הנושא.
ח.
אין מקום איפוא להיעתר לבקשה למשפט חוזר.
ניתנה היום, כ"ד בכסלו התשע"ו (6.12.2015).
המשנה לנשיאה