מ"ח 5115/21 ניסים מתתיהו נ. מדינת ישראל

1.

מונחת לפני בקשה לקיום משפט חוזר, שמכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (בב"נ 892-11-20, כב' השופט ס' אלבו ). המבקש עתר בהליך זה נגד צו הריסה מינהלי, שהוצא ביחס למרפסת תלויה בגודל של 8 מ"ר שבנה ללא היתר בדירתו. בפסק הדין נדחו טענותיו, לרבות טענתו כי מדובר באכיפה בררנית. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי שדחה את הערעור, ואף את הטענות בדבר אכיפה בררנית (עפמ"ק 23114-12-20, כב' השופטת ח' מ' לומפ ).

2.

במסגרת הבקשה הנוכחית שב המבקש על טענתו כי מדובר באכיפה בררנית, ובתמיכה הוא מציג מכתב מטעם הייעוץ המשפטי של עיריית ירושלים, שנשלח לחברה שלטענתו בנתה את המרפסת. המבקש סבור כי מכתב זה הוא בגדר ראיה חדשה התומכת בטענותיו בדבר אכיפה בררנית, ואשר מצדיקה לקיים משפט חוזר בהליך. ברם, עיון במכתב שצורף מלמד כי הוא אינו תומך כלל בטענת המבקש כי לא ננקטים הליכי אכיפה ביחס למרפסות רבות במצב דומה. כך, המכתב מתייחס לתופעה מן ה"חודשים האחרונים", לפיה נבנות מרפסות רבות ללא היתר כדין בידי החברה האמורה. כן נאמר, בין היתר, כי על החברה לידע את לקוחותיה על הצורך בהיתר, וכי "יש מחובתכם לוודא את ההיתר טרם ביצוע העבודות". עינינו הרואות: ראשית, המכתב מתייחס לתופעה מן החודשים האחרונים, וקשה ללמוד ממנו על נתונים שונים שהציג המבקש בפסק הדין מושא הבקשה. שנית ועיקר – אין במכתב ללמד כי העירייה לא נוקטת הליכי אכיפה נגד תושבים אחרים במצבו של המבקש, ולא זהו נושאו של המכתב, שממנו אף ניתן ללמוד לכאורה כי העירייה נוקטת הליכים נגד בעלי המרפסות. מכל מקום, בהליכים קמא הוצגו דוגמאות להליכי אכיפה שננקטו במקרים דומים, ולא הוצגה ראיה לסתור את הנתונים שהובאו. עולה אפוא כי המבקש לא הציג בסיס לקיום משפט חוזר.

3.

הבקשה למשפט חוזר נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.