מ"ח 634/18 דוד מזרחי נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשה להורות על משפט חוזר לפי סעיף 31(א) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) בעניינו של המבקש, אשר הורשע בעבירה של אי ציות לרמזור אדום, בניגוד לתקנה 22(א) ל תקנות התעבורה, התשכ"א-1961. במסגרת גזר הדין הושת על המבקש קנס בסך 1500 ש"ח, או 15 ימי מאסר תמורתם.

אביא להלן את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

רקע

2.

בתאריך 23.11.2017 בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט א' בועז ) הרשיע ב-תת"ע 1426-11-15 את המבקש בעבירה המתוארת לעיל, וגזר עונש בגינה, כאמור בפיסקה 1.

3.

בתאריך 08.01.2018 המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (ראו: עפ"ת 18017-01-18) – לבית המשפט המחוזי הנכבד מרכז-לוד. ערעורו של המבקש נדון בתאריך 28.03.2018, בפני כב' השופט א' יעקב , ונקבע לדיון המשך בתאריך 03.10.2018.

בתאריך 21.01.2018, בטרם שמיעת הערעור , הוגשה הבקשה הנוכחית.

טענות הצדדים

4.

המבקש מעלה טענות "מן הגורן ומן היקב", ועל כן אדון רק בטענתו העיקרית לפיה יש בידיו ראיות חדשות שברצונו להגיש, המעידות על חוסר תקינות של מצלמות מהירות בכבישים. לטענתו, לראיות אלו ישנה חשיבות לבירור האמת והשלכה על זכותו כבעל דין.

5.

המשיבה טוענת כי ערעורו של המבקש תלוי ועומד, ומכאן שסעיף 31(א) ל חוק בתי המשפט איננו מתקיים בענייננו. משכך יש לדחות את הבקשה למשפט חוזר על הסף. כמו כן, המשיבה מבקשת להטיל על המבקש הוצאות משפט, נוכח התנהלותו, אשר גרמה לבזבוז משאבים.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובמסמכים אשר צורפו להן – מצאתי כי דין הבקשה למשפט חוזר להידחות . אביא את נימוקי למסקנתי זו, מיד בסמוך.

7.

מוסד המשפט החוזר מאזן בין שני ערכים מרכזיים: ערך חשיפת האמת ומניעת הרשעות שווא, מצד אחד, ועיקרון סופיות הדיון, מצד שני (ראו: מ"ח 4074/17 חברת פרופיל אבטחה ואחזקה בע"מ נ' מדינת ישראל (02.04.2018); מ"ח 9391/16 קדוש נ' מדינת ישראל

(01.04.2018)).

8.

האיזון בין הערכים השונים העומדים ביסודו של מוסד המשפט החוזר, מגולם בהוראות סעיף 31(א) ל חוק בתי המשפט , אשר קובע, בין היתר, כך:

"31(א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין

פלילי שנפסק בו סופית , אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:..."

(ההדגשה שלי – ח"מ ).

בענייננו, ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי תלוי ועומד, ואף דיון ההמשך בגדרו טרם התקיים – מכאן שעניינו איננו נכנס בגדר סעיף 31(א) ל חוק בתי המשפט , שכן אין מדובר בעניין פלילי שנפסק בו סופית . משכך לא ניתן להיעתר לבקשה לקיום משפט חוזר.

9.

למעלה מן הצורך אציין כי על המבקש לקיים משפט חוזר להניח תשתית ראייתית איתנה וממשית בדבר קיומה של אחת העילות המנויות בסעיף 31(א) ל חוק בתי המשפט (ראו: מ"ח 779/13 יקותיאל נ' מדינת ישראל (06.06.2013)). כאשר הבקשה למשפט חוזר מתבססת על טענה לקיום ראיה חדשה, על הראיה החדשה להיות בעלת משקל כבד, אשר יש בו כדי לשנות את תוצאות המשפט (ראו: מ"ח 2847/05 אלחרר נ' מדינת ישראל

(29.07.2007)).

מבלי לקבוע מסמרות בדבר, אציין כי ספק אם המבקש עמד בנטל ההוכחה האמור.

10.

סיכומם של דברים – סעיף 31(א) ל חוק בתי המשפט איננו חל במקרה זה, ועל כן – הבקשה נדחית .