מ"ח 6881/19רומן זדורוב נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשה להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט".

לאחר העיון בבקשה (לרבות התיקון לה) הנזכרת בכותרת – באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה ל הידחות . אביא את נימוקיי לכך מיד בסמוך.

2.

ב-מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1) 529 (1999) פורטו המבחנים לצירוף צד כידיד בית המשפט, לפיהם, יש לבדוק את תרומתו של הצירוף להליך ולאינטרס הציבורי, וזאת אל מול החשש לפגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך ובזכויות היסוד שלהם, ובלשונו של הנשיא א' ברק שם:

"יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות."

(שם בעמ' 555).

3.

בענייננו, הבקשה שבפני – איננה עומדת באמות המידה הנ"ל. עיון בבקשה מלמד כי העמדה אותה מעוניינת המבקשת-להצטרף להציג, מתמקדת בטענות לפגמים פרטניים שונים שנפלו, לשיטתה, בהליכים שנוהלו בעניינו של רומן זדורוב (להלן: המבקש ) בפני בית המשפט המחוזי בנצרת הנכבד. בהיות המבקש מיוצג, הרי שהעלאת טענות מסוג זה בשלב של בקשה למשפט חוזר (לאחר שניתן פסק דין של בית המשפט העליון במכלול), וזאת בניגוד לבחירתו המושכלת של המבקש שלא עשה כן – עלולה לפגוע ב מבקש ובזכויותיו, תוך שהיא גורעת מיעילות הדיון וגורמת לסרבולו. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שעסקינן בהליך פלילי, שהינו בישראל הליך אדוורסרי במהותו, אשר במסגרתו – ההקפדה על זכותו של הנידון לנהל את ההליך בהתאם לשיקול דעתו הינה עיקרון מרכזי.

4.

ביחס לטרוניה שהועלתה בבקשת ההצטרפות על כך שבית המשפט המחוזי בנצרת הנכבד דחה את בקשת המבקשת-להצטרף – לעיין בתיק שהתנהל בעניינו של המבקש , הרי שבקשת הצטרפות כידיד בית המשפט איננה הליך מתאים להשיג על ההחלטה הנ"ל.

5.

נוכח כל האמור לעיל, ומאחר והבקשה אינה עומדת באמות המידה לשם מתן רשות להצטרפות כידיד בית המשפט – הבקשה נדחית בזאת.