מ"ח 8038/21יוסף חן נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה שנייה להורות על קיום משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 בעניינו של המבקש, שהורשע בעבירות קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה וכן בעבירות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

1.

עיקרי הדברים הצריכים לענייננו פורטו בהחלטתי בבקשתו הקודמת של המבקש לקיום משפט חוזר, ועל כן יובאו הדברים בתמצית (ראו: מ"ח 7550/21 חן נ' מדינת ישראל (17.11.2021) (להלן: ההחלטה בבקשה הקודמת )). ביום 18.7.2019 הרשיע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' קובו ) את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו. בתמצית, המבקש, שהיה מצוי בהליכי פשיטת רגל, כרת הסכם למכירת דירה שהייתה רשומה על שמו וזאת מבלי שגילה לרוכשים על ההליכים האמורים (להלן: הרוכשים ). ערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה התקבל בחלקו, ונפסק כי המבקש ירצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות (לצד עונשים נוספים; להרחבה ראו את ההחלטה בבקשה הקודמת, פסקאות 3-2).

2.

מספר ימים לאחר שניתן פסק הדין בערעור הגיש המבקש את בקשתו הראשונה למשפט חוזר. בבקשתו, טען המבקש שבידיו מסמכים שיכולים לשנות את תוצאת המשפט בעניינו, ובהם מסמכים שלפיהם הרוכשים ידעו על הליכי פשיטת הרגל. לצד זאת, טען המבקש גם כי נפל פגם בייצוגו, בין היתר בכך שלא העיד להגנתו בבית המשפט המחוזי. ביום 17.11.2021 דחיתי את הבקשה. בהחלטתי, עמדתי על כך שהטענות השונות בבקשה לא עומדות ברף הנדרש להוכחת עילה למשפט חוזר. מספר ימים לאחר החלטתי זו הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר, שנדחתה ביום 22.11.2021.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שהוגשה יממה לאחר דחיית הבקשה לעיון חוזר, ופחות משבוע לאחר ההחלטה בבקשה הקודמת. עיון בבקשה מגלה כי חלקים נרחבים ממנה זהים לבקשתו הקודמת. לצד זאת, הרחיב המבקש במעט את טענתו כי היה על בית המשפט המחוזי להסביר לו את משמעות בחירתו שלא להעיד; והוסיף כי עורך הדין שייצג אותו בהליכי מכירת הדירה ידע על הליכי פשיטת הרגל שלו.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, משהיא חוזרת על טענות המבקש בבקשתו הקודמת. אכן, דיון קודם בבקשה למשפט חוזר לא מונע, בהכרח, הגשת בקשה נוספת. ואולם, תקנה 8 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז-1957 מורה כי: "סירב נשיא בית המשפט העליון להורות על משפט חוזר, לא תוגש בקשה נוספת או אחרת בשל עילה ששימשה יסוד לבקשה שסירבו לה". תכליתה של הוראה זו למנוע הגשה של בקשות חוזרות ונשנות למשפט חוזר שבהן מועלות טענות שכבר נדונו והוכרעו (מ"ח 9530/17 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (25.8.2020); מ"ח 8314/16 עטאללה נ' מדינת ישראל , פסקה יא (7.11.2016); מ"ח 5935/14

פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה ט (18.12.2014)) . בבקשה דנן חוזר כאמור המבקש, כמעט במדויק, על טענותיו שכבר נדחו בהחלטתי בבקשתו הקודמת, ומשאלה הם פני הדברים אין מקום להיעתר לה.

הבקשה נדחית אפוא.