ע"א 1002/17אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ. הרשות הממשלתית

1.המשיבה 2 עותרת למחיקת סעיפים מהודעת הערעור ולתחימת "גבולות הדיון בערעור להחלטה השיפוטית שעליה הוגש הערעור". טענתה המרכזית של המשיבה 2 היא כי בפסק הדין עליו נסב הערעור - פסק דין של בית הדין לענייני מים בחיפה - נדחה ערר שהגישה המערערת מחמת העדר סמכות עניינית. על כן, כך נטען, על הערעור לתחום עצמו לסוגיית הסמכות ואין מקום לטענותיה של המערערת החורגות מכך והנוגעות לסוגיה שבמחלוקת לגופה. המשיבה 2 הצביעה על כך שבחלק הודעת הערעור המונה את הסעדים להם עותרת המערערת נכתב כי "אפשר ונכון שגם ערכאת הערעור תידרש לעניין לגופו". מטעם זה מבוקש על ידה למחוק שלושה מן הסעיפים הכלולים בחלק הערעור המונה את הסעדים המבוקשים או ליתן הוראה כי הדיון ייערך בסוגיית הסמכות בלבד.

המערערת מתנגדת לבקשה. לטענתה בניגוד לטענת המשיבה 2 בפועל בית הדין לענייני מים הרחיב את היריעה ודן בערר לגופו (והיא מפנה לטענות שהעלתה בערר בהן לטענתה הכריע), ולכן "אפשר ונכון יהיה" שערכאת הערעור תידרש לטענות המהותיות.

2.הליך ערעורי מעצם טבעו מתוחם להחלטה השיפוטית עליה הוא נסב. זו הנחת המוצא, ולמעשה גם המערערת אינה חולקת על כך. המחלוקת בין הצדדים היא אפוא מהם גבלות הגזרה של פסק הדין עליו נסב ההליך, וליתר דיוק האם קביעות בית המשפט בפסק הדין מצומצמות לסוגיית הסמכות או שמא חורגות הן ממנה, וכפועל יוצא - האם בידי ערכאת הערעור לדון בערר שנדחה על הסף גם לגופו.

לטעמי המקום להכריע במחלוקת זו - המשליכה כפי שציינה המשיבה 2 עצמה על הסעדים אותם ניתן להעניק בערעור זה והנוגעת למחלוקות המהותיות בין הצדדים - אינו בשלב המקדמי ובידי רשם של בית המשפט (ואציין כי בהתאם לסדרי הדין הנוהגים בבית משפט זה בקשות לסילוק הליך או חלקו על הסף מועברות לרשם בית המשפט), והוא עניין למותב השופטים אשר יישב בדין לענות בו. באופן דומה נקבע לא אחת כי בטענה בדבר הרחבת חזית אין מקום להכריע בשלב המקדמי והיא אינה מצדיקה ככלל לנקוט בסעד של מחיקת טענות מכתבי טענות, כך שהשאלה האם חלה הרחבת חזית ואם כן - האם יש מקום לאפשרה, נתונה ככלל לשיקול דעת מותב השופטים הדן בערעור.

ככל שהמשיבה 2 מכוונת בבקשתה לכך שהבקשה תועבר לבחינתו של המותב הצפוי לשבת בדין, אין מקום להורות כן. בעניין אחר (ע"א 4873/16 כאשי נ' בנק לאומי לישראל (4.5.2017)) עמדתי על כך ש"במבט רוחבי על כלל הערעורים האזרחיים המתנהלים בבית משפט זה, ועל מנת לקדם את אינטרס היעילות הדיונית והאינטרס בדבר ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, ראוי הוא כי בית המשפט יידרש לגופו של ההליך הערעורי בשלב אחד כאשר מלוא טענות בעלי הדין בפניו" ( שם , פסקה 5). איני סבורה כי בעניינו קמה הצדקה לסטות מן הכלל. לא נעלמה מעיני טענת המשיבה 2 כי לתחימת הערעור "משמעות עצומה" ביחס למהות והיקף הדיון, ואולם גם אם כך הוא סבורה אני כי הקצאה יעילה ומיטבית של הזמן השיפוטי מחייבת כי כל טענות המשיבה 2, ובהן גם טענות הנוגעות לגדרי ההליך ולטענות אותן ניתן לשמוע מפיה של המערערת, ייפרשו במסגרת הסיכומים שתגיש, וכל טענותיה שמורות לה.

בכפוף לאמור הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.