ע"א 10049/16ע"א 10049/16

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא י' כהן ) בת"א 24839-03-15 ובה"פ 17051-08-16 אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המשיבה 16 (להלן: מפעלי ים ) להשבת כספים שלטענתה נגנבו ממנה על ידי המערער.

1.

המערער הוא אחד מבעלי מניותיה של מפעלי ים וניהל חניון שבבעלותה. לאחר שהותקנה בחניון מערכת תשלום אוטומטית התברר למפעלי ים כי ההכנסות מהחניון גבוהות באופן משמעותי מההכנסות בתקופה שלפני התקנת המערכת. לפיכך התעורר חשדה של מפעלי ים כי המערער שלח את ידו בדמי החניה שנגבו מבאי החניון והיא שכרה חוקרים פרטיים שאימתו את חשדותיה. בעקבות זאת הגישה מפעלי ים תלונה במשטרה ולאחר זמן מה הוגש נגד המערער כתב אישום בבית משפט השלום בחיפה (ת"פ 36626-03-15). ביום 25.11.2015 הודה המערער במסגרת הסדר טיעון כי נטל 850,000 ש"ח מהכנסות החניון והורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות, וביניהן, גניבה בידי עובד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. בשל העבירות שבביצוען הורשע, נגזרו על המערער ביום 12.9.2016 20 חודשי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי ותשלום קנס בסך 20,000 ש"ח וערעור על גזר הדין שהגיש המערער תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בחיפה וטרם הוכרע (עפ"ג 28163-10-16).

2.

במקביל להליך הפלילי הגישה מפעלי ים תביעה אזרחית נגד המערער בה עתרה להורות לו להשיב לידיה 8.5 מיליון ש"ח שלטענתה גזל מהכנסותיה (ת"א 24839-03-15). המערער מצדו תבע את מפעלי ים בבית הדין האזורי לעבודה בטענה כי התקיימו ביניהם יחסי עובד ומעסיק וכי מפעלי ים חייבת לו מיליון ש"ח בגין אי תשלום זכויות סוציאליות (סע"ש 4883-07-15). זמן מה לאחר מכן ניתן פסק דין ברע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ

(14.10.2015) (להלן: עניין רוחם ) שבו נפסק כי במקרים שבהם מוגשת לבית משפט אזרחי תביעה שהצדדים לה הם עובד ומעסיק והנוגעת ליחסים ביניהם, ובמקביל מוגשת לבית הדין לעבודה תביעה שעניינה אותה מערכת יחסים, ככלל, ראוי לעכב את ההליכים בתביעה האזרחית עד להכרעה בתביעה בבית הדין לעבודה. בעקבות פסק הדין בעניין רוחם הגיש המערער בקשה לעיכוב ההליכים בתביעתה של מפעלי ים וביום 14.10.2015 נעתר בית המשפט קמא לבקשה והורה על העיכוב המבוקש. כעשרה חודשים לאחר מכן הגיש המערער לבית המשפט קמא המרצת פתיחה נגד יתר בעלי המניות במפעלי ים (המשיבים 15-1 – ולהלן: בעלי המניות ) בטענה שקיפחו אותו, התעשרו שלא כדין על חשבונו, ועוד (ה"פ 17051-08-16). בעקבות כך הגישה מפעלי ים בקשה לחידוש ההליכים בתביעתה ולבירור תביעתו של המערער בסדר דין רגיל. כמו כן ביקשה מפעלי ים ליתן פסק דין חלקי לטובתה המחייב את המערער להשיב לה את הסכום שבגניבתו הודה במסגרת ההליך הפלילי ובית המשפט קמא נעתר לכל שלוש הבקשות.

3.

בפסק הדין החלקי קבע בית המשפט קמא כי לאחר הגשת המרצת הפתיחה על ידי המערער אין עוד הצדקה להמשך עיכוב ההליכים בתובענה שהגישה מפעלי ים, בציינו כי המערער מדבר בשני קולות: מצד אחד הוא מבקש להמשיך ולעכב את ההליכים בתביעתה של מפעלי ים, ומצד שני הוא מבקש לקדם את הדיון בתביעתו ומתנגד לאיחודה עם תביעתה של מפעלי ים מחשש פן תעוכב. ואולם, כך קבע בית המשפט קמא, אם אין הצדקה לעיכוב ההליכים בתביעתו של המערער אין גם הצדקה לעיכוב ההליכים בתביעתה של מפעלי ים. זאת בפרט בשים לב לכך שהמערער לא היה עובד רגיל אלא בעל מניות בחברה. כמו כן, קבע בית המשפט קמא כי יש מקום להורות למערער להשיב למפעלי ים את הסכום שהודה כי גנב ממנה. בית המשפט קמא ציין כי הוא מודע לכך שפסק הדין נגד המערער אינו חלוט ועל כן אינו יכול לשמש כראיה בהליך אזרחי. עם זאת, סבר בית המשפט קמא כי ניתן לקבל באופן חלקי את תביעתה של מפעלי ים על יסוד הודאתו של המערער בהליך הפלילי בציינו כי היא כשלעצמה מצדיקה להורות למערער להשיב למפעלי ים חלק מהסכום הנתבע על ידה. בנוסף על כך חייב בית המשפט קמא את המערער לשלם למפעלי ים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 159,830 ש"ח.

4.

המערער מלין על פסק הדין החלקי של בית המשפט קמא ובד בבד עם הערעור שהגיש הוגשה על ידו גם בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בבקשתו טוען המערער כי הודאתו בהליך הפלילי אינה יכולה לבסס את תביעתה של מפעלי ים וכי בית המשפט קמא קיבל את התביעה על יסוד פסק דין פלילי שאינו חלוט. המערער סבור כי פסק דינו החלקי של בית המשפט קמא נוגד את הוראות החוק והפסיקה ופוגע קשות בזכותו להתגונן. עוד טוען המערער כי לא היה מקום לחידוש ההליכים בתביעתה של מפעלי ים ולשיטתו החלטתו של בית המשפט קמא בעניין זה עומדת בניגוד להלכה שנפסקה בעניין רוחם . כמו כן קובל המערער על כך שנפסקו לחובתו הוצאות בסכום חריג ביותר. מטעמים אלו סבור המערער כי סיכויי ערעורו טובים. עוד טוען המערער כי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין החלקי הוא עלול " למצוא עצמו שקוע עד צוואר בהליכי הוצאה לפועל ועיקולים שיכבידו עליו עד מאד ויעמידוהו בפני שוקת שבורה " (סעיף 58 לבקשה). מנגד, כך טוען המערער, למפעלי ים לא ייגרם כל נזק אם יעוכב ביצועו של פסק הדין. על כן, לטענתו, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו.

5.

דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות בלא צורך בתגובת המשיבים.

כידוע, פסק דין המטיל חיוב כספי יעוכב רק במקרים חריגים שבהם מראה המערער כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו (ראו: ע"א 2671/13 טיב הולדינגס 1 בע"מ נ' וורלד גרופ קפיטל (58) בע"מ , פסקה 5 (13.5.2013). במקרה דנן המערער אינו מצביע על כל נזק קשה או בלתי הפיך שייגרם לו אם לא יעוכב הביצוע של פסק הדין החלקי שניתן על ידי בית המשפט קמא, וכבר נפסק לא אחת בהקשר זה כי נקיטה בהליכי הוצאה לפועל אינה נחשבת למהלך שיש בו כדי לגרום נזק כזה (ראו: ע"א 1641/12 סעאידה נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 4 (21.3.2012)). לפיכך, גם מבלי שאדרש לסיכויי הערעור, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.

הבקשה נדחית, אפוא.

אין צו להוצאות.