ע"א 10066/16 רישן בניין והשקעות בע"מ נ. אבנר נתנאל

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר-שרון ) מיום 10.11.2016 בה"פ 20027-03-15 אשר קיבל את בקשתו של המשיב להורות למערערים לקיים את התחייבותם לרשום על שמו את דירת מגוריו בחולון (להלן: הדירה ).

1.

המשיב והמערערים ניהלו במשך שנים התדיינות משפטית ענפה בשורה ארוכה של נושאים, עד שבשנת 2014, לאחר משא ומתן ממושך, נחתם ביניהם הסכם פשרה במטרה ליישב את המחלוקות בדרכי שלום. במסגרת הסכם זה נקבע כי עד ליום 1.1.2015 תירשם הדירה על שמו של המשיב כשהיא נקייה מכל שעבוד או זכות נוגדת. עוד נקבע בהסכם כי המערערים יישאו " בכל התשלומים הדרושים לצורך העברת הבעלות בדירה, ובכלל זה ... תשלומי מס רכישה ומס מכירה, מיסים עירוניים וכל תשלום אחר המוטל על הדירה " (סעיף 9 להסכם שצורף כנספח 1 לבקשה). אף על פי כן, המערערים לא העבירו את הדירה על שמו של המשיב במועד בטענה שקיום ההסכם כרוך בחיובי מס בשיעור גבוה שאותם יצטרכו לשלם. לפיכך הגיש המשיב המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בה עתר לאכיפת הסכם הפשרה הנוגע לדירה.

2.

בית המשפט קמא קיבל את התביעה והורה על אכיפת הסכם הפשרה כמבוקש בדחותו את טענת המערערים לפיה התעקשותו של המשיב לקיים את ההסכם בנוגע לדירה שעה שהוא מודע לכך שהדבר ייאלץ אותם לשלם מס בשיעור גבוה מהווה התנהלות בחוסר תום לב. כמו כן, נדחתה הטענה לפיה המערערים אינם חייבים להעביר את הדירה למשיב כל עוד המשיב לא מילא אחר התחייבויות שונות שנטל על עצמו בהסכם. בית המשפט קמא קבע כי טענה זו אינה מתיישבת עם לשונו של הסכם הפשרה ועם ראיות נוספות שהוצגו בתיק מהן עולה כי החיוב להעביר למשיב את הדירה הוא חיוב עצמאי שאינו שלוב או מותנה בכל חיוב אחר. תמיכה למסקנה זו מצא בית המשפט קמא בעובדה שהמערערים לא התנגדו להעברת הדירה על שמו של המשיב ולא טענו כי מדובר בחיוב שלוב או מותנה טרם שחלף המועד לקיומו. בנוסף על כך דחה בית המשפט קמא את הטענה כי המשיב הפר את הסכם הפשרה בקבעו כי מקובלת עליו בהקשר זה עדותו של המשיב ממנה עולה כי המערערים הם אלה שהפרו את ההסכם ולא עמדו בהתחייבויות שנטלו על עצמם במסגרתו. מטעמים אלו כולם הורה בית המשפט קמא למערערים להעביר את הדירה על שמו של המשיב וכן חייב אותם לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ש"ח. בית המשפט קמא ציין כי בקביעת סכום ההוצאות התחשב בכך שבמסגרת ההליך הודיעו המערערים כי בכוונתם לקיים את הסכם הפשרה ולהעביר את הדירה על שמו של המשיב, אך במועד מאוחר יותר חזרו בהם מהצהרה זו ובחרו לנהל הליך הוכחות.

3.

המערערים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא ובד בבד עמו הגישו את הבקשה דנן לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבקשה לעיכוב ביצוע טוענים המערערים כי בית המשפט קמא התעלם מהתנהלותו הפסולה וחסרת תום הלב של המשיב לפני ואחרי החתימה על הסכם הפשרה והם מלינים על כך שבית המשפט לא אפשר להם לחקור אותו בנוגע להתנהלות זו. לטענת המערערים, סירובו של בית המשפט לאפשר להם להעלות טענות בנוגע להתנהלותו הפסולה של המשיב פגע קשות בזכויותיהם הדיוניות ומצדיק התערבות בפסק דינו. כמו כן, טוענים המערערים כי בית המשפט קמא שגה משדחה את טענתם כי החיוב להעביר את הדירה על שמו של המשיב שלוב ומותנה בביצוע חיובים אחרים שהמשיב הפר. מטעמים אלו סבורים המערערים כי סיכויי הערעור טובים. בנוסף על כך טוענים המערערים כי קיום הסכם הפשרה יחייב אותם לשלם מס המסתכם במאות אלפי שקלים ולפרוע משכנתא הרובצת על הדירה ולגישתם, משסכומים אלו יועברו לצדדים שלישיים לא יהיה באפשרותם לקבלם בחזרה במקרה שהערעור יוכרע לטובתם. עוד נטען כי אם לא תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע יוכל המשיב להעביר את הדירה לצדדים שלישיים וגם בכך עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך. מנגד, לטענת המערערים, למשיב לא ייגרם כל נזק אם תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע, שכן הוא כבר גר בדירה ואינו זקוק לרישום הדירה על שמו כדי לממש את זכאותו, מה עוד שהמשיב אינו זקוק כלל לדירה לשם מגורים אלא כבטוחה לקיומו של הסכם הפשרה. מטעמים אלו סבורים המערערים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם.

4.

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת המשיב.

הלכה היא כי בעל דין שניתן פסק דין לטובתו זכאי לממש את פירות זכייתו וכי אין להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין אלא אם עלה בידי המערער לשכנע כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 4473/14 שרף נ' הראל (7.10.2014), בפסקה 8). בזהירות הדרושה ובלא לטעת מסמרות בשלב זה, אומר כי לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט קמא ובטיעונים שהעלו המערערים כנגדו, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור טובים. בנוסף על כך, המערערים לא עמדו בנטל להראות כי ייגרם להם נזק קשה או בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין ולא הביאו ראיות לכך שמדובר בנזק המצדיק לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא.

מטעמים אלו הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. עם זאת, על מנת שלא לסכל את הערעור ניתן בזאת צו המורה למשיב שלא לבצע כל דיספוזיציה בזכויות שיירשמו על שמו בדירה עד להכרעה בערעור. לאחר העברת הזכויות למשיב אף יוכלו המערערים לרשום במרשם המקרקעין הערת אזהרה בנוגע לקיומו של הצו האמור, ככל שייראו צורך בכך.

משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.