ע"א 10123/16 מדינת ישראל נ. עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל ו-5 אח'

בפתח הדיון נמסר על ידי המדינה כי אין מניעה ליתן את פסק הדין, ואכן פסק הדין נמסר במעמד הדיון לעו"ד גלס.

נותר ענינו של פרוטוקול הדיון שהתנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט הצבאי בעזה.

מעבר לשאלת הסמכות העקרונית שהועלתה על ידי המדינה, ושכבודה במקומה מונח, מסרה המדינה כי אכן אין בדעתה לגלות את אותו פרוטוקול וזאת מטעמים של בטחון המדינה.

לאור זאת, הצעתי לעו"ד גלס לערוך על אתר הליך על פי סעיף 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1991, כאילו כבר הוצאה תעודת חסיון וזאת על מנת לחסוך בזמן.

בנוסף, הצהירה המדינה כי למיטב הבנתה, בהכרתה את התביעה האזרחית, ממילא אין בחומר זה כדי לחדש בתביעה האזרחית.

עו"ד גלס תודיע תוך 15 ימים אם היא מוותרת על החומר הנ"ל; ולחילופין אם היא נכונה שייערך דיון בפני כאילו הוצאה תעודת חיסיון. ככל שהתשובה תהא שלילית, המדינה תוציא תעודת חסיון ובמקרה כאמור תראה עו"ד גלס כיצד לכלכל את ענייניה.

אשר לשאלה העקרונית, וככל שהיא תעמוד על הפרק בהמשך, בית המשפט הביע דעתו הלכאורית, כי אכן מדובר בשאלה של ממש, אך עם זאת, ומבלי שהמדינה תוותר על עקרונותיה במישור העקרוני, ניתן היה לפתור את הסוגיה במישור הפרגמטי תוך שמירת טענות.