פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
10123/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1.
עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל ו-5 אח'
2. מוחמד עיד אבד אלקדר עיסא
3. מוחמד דחלאן
4. ראשיד אבו שבאכ
5. יאסר ערפאת
6. הרשות הפלסטינית
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק א -006062/04 שניתן ביום 28.11.2016
תאריך הישיבה:
כ' באייר התשע"ז
(16.5.2017)
בשם המערערת:
עו"ד נעמי זמרת
בשם המשיב 1:
עו"ד רפי גלס
בשם המשיבים 6, 4, 3:
עו"ד יונתן ארנון ועו"ד אביטל שרון
פסק-דין
בהמשך להחלטתי מיום 31.1.2017 ולהחלטתי מיום 12.2.2017, נערך בפני היום דיון במסגרתו הוצגה בפניי הראיה מושא בקשת התובעים (המשיבים 1) בתביעתם המתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים. המדובר בפרוטוקול הדיון אשר פסק הדין שניתן בו נמסר לתובעים.
עיינתי בפרוטוקול במסגרת ההסכמה הדיונית לקיים את הדיון כאילו הוצאה תעודת חיסיון על פי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971. נחה דעתי כי אכן אין מקום לחשיפת הפרוטוקול וכי לא יהא בו כדי לקדם את עניינם של המשיבים. מה עוד, שלמשיבים נמסרה פרפרזה. בהקשר זה אפנה להחלטתי בבש"א 605/12 קובירקיאן נ' רשות שדות התעופה (25.7.2012), שם הפניתי לפירוט השיקולים השונים הצריכים לעניין, ברוח החלטתו של כבוד השופט רובינשטיין בבש"א 6703/06 כיאט נ' רשות שדות התעופה
(28.11.2006). לא אחזור על הדברים שנאמרו בהחלטתי דלעיל, ואפנה לפסקה 5 שמסבירה מדוע אין לקבל את טענת ב"כ התובעים כי יש למסור הפרוטוקול לשופט היושב על מדין בתביעה האזרחית.
אשר על כן, הערעור מתקבל.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ' באייר
התשע"ז (16.5.2017), בנוכחות הצדדים.
ש
ו פ ט