ע"א 1014/08 ברכה רמו נ. מיגוון משאבי אנוש בע"מ

לפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 21.5.2008 המורה על מחיקת ההליך שבכותרת בשל אי הפקדת עירבון.

1.

הערעור נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, במסגרתו נדחתה בקשת המערערת להצהיר כי הינה החוכרת הבלעדית של משק עזר בכפר סירקין, הרשום על שמה ועל שם בעלה המנוח וכי אין לאחרים ממשפחתה זכויות כלשהן במקרקעין אלה. פסק הדין ניתן ביום 30.12.2007, ו ביום 3.2.2008 הוגש הערעור. ביום 12.2.2008 הוגשה בקשה מטעם המערערת לפטור אותה מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת. בהחלטתי מיום 9.4.2008 דחיתי את הבקשה, הן מן הטעם כי המערערת לא הוכיחה דלות כלכלית, והן מן הטעם לפיו סיכויי ההליך אינם טובים במידה המצדיקה פטור מעירבון. ביום 21.5.2008 הוריתי על מחיקת ההליך בשל אי הפקדת עירבון. בעקבות זאת הוגשה (ביום 17.6.2008) בקשה לביטול החלטה.

2.

בבקשה נטען כי המערערת שהתה בחו"ל עד ליום 2.6.2008, משכך לא ידעה היא על ההחלטה (מיום 9.4.2008), בדבר דחיית בקשתה לפטור מהפקדת עירבון. לטענת המערערת, עם חזרתה ארצה נדרשה היא לטפל בהשגתו של סכום העירבון והדבר ארך פרק זמן שכן מדובר בסכום גבוה. עוד נטען, כי הנכס נשוא הערעור הוא נכס יחידי שיש ברשות המערערת ולא יתאפשר לה להגן עליו מפני נושיו של בנה באם לא תתקבל בקשתה שבכותרת. המשיבה 1 ביקשה לחקור את המערערת על תצהירה, ומכל מקום, לטענתה, אף אם האמור בתצהיר נכון, אין בו כדי להוות טעם להחיות את ההליך. גם המשיבה 2 מתנגדת לבקשה, בטענה כי המערערת לא הניחה טעם המניח את הדעת בקשר למחדלה שלא להפקיד עירבון. לפיכך, עומדות המשיבות על מחיקת ההליך. המערערת בתשובתה טוענת, כי אין מקום להיעתר לבקשת המשיבה 1 לפיה יש לחקור את המערערת, שכן כל מטרת החקירה, לדעתה, הוא טרטור המערערת שהיא אישה קשישה ילידת 1924. עוד נטען, כי העירבון לא הופקד עת שהתה היא בחו"ל, שכן על מנת להנפיק ערבות בנקאית נדרשה נוכחותה האישית בבנק. המערערת מציינת כי בתצהירה הראשון נפלה טעות דפוס וכי מועד חזרתה לישראל הוא 29.5.2008 ולא כפי שנכתב.

3.

רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך אשר נמחק או נדחה באין הפקדת עירבון בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם

(טרם פורסם, 28.6.06)). השאלה הטעונה ברור היא האם בנסיבות העניין הראתה המערערת טעמים המצדיקים את ביטול ההחלטה, שמקורה במחדליה הדיוניים. לצורך בחינת מחדל דיוני מסוג זה, יש לבחון את מכלול האינטרסים המעורבים בעניין (ראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625 (1998)). בקשה "להחייאת" הליך תתקבל מקום בו מתברר שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת, כאשר לצורך כך נבחן הן הסברו למחדל, הן השלכת קבלת הבקשה על בעל הדין שכנגד והן השלכותיה של קבלת הבקשה על אינטרס הציבור. בבחינת הבקשה אף יש להתחשב בכך שסמכות הרשם לדחות הליך בשל אי הפקדת עירבון אינה סמכות שגרתית ויש לעשות בכלי זה שימוש מדוד ומושכל (ראו, ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1), 865).

4.

במקרה שלפני טענת המערערת לפיה שהתה בחו"ל עד ליום 29.5.2008. ספק אם יש בה להצדיק את המחדל באי הפקדת העירבון והשיהוי בהגשת הבקשה להחייאת ההליך. כך במיוחד שעה שהמערערת הייתה מיוצגת כל העת. בנוסף, לא הובהר מדוע לא נעזרה המערערת בבנה עת נעדרה מן הארץ. יחד עם זאת, אין לומר כי יש בהתנהגות המערערת כדי להעיד על זלזול או זניחת ההליך. המשיבות, מנגד, אינן מצביעות על אינטרס נגדי בר הגנה המצדיק את דחיית הבקשה. אינטרס המשיבות שיובטחו הוצאותיהן בהליך, ככל שייפסקו, מוגן על ידי העירבון שיופקד. איחור בהפקדה, כשלעצמו, אינו גורע מן הבטוחה. לא נטען וממילא לא הוכח שהמשיבות הסתמכו על האיחור שחל בהפקדת העירבון או על דחיית ההליך וכי נגרם להן נזק עקב כך, מעבר לנזק הכרוך בעצם קיומו של הליך ערעורי. יש לזכור כי סיום הליך בשל מחדל דיוני אינה צריכה לשמש קיצור דרך או תחליף לדיון ממשי בערעור. כלי זה נועד לאפשר לבית המשפט לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי יוזם ההליך. בשים לב לתכלית מצומצמת זו, יש לעשות בכלי דיוני זה שימוש זהיר, כדי להימנע מפגיעה קשה בזכות הערעור ובזכות הגישה לבית המשפט. במקרה דנן, משעה שהובא טעם לאיחור, גם אם דחוק, ומשאין מ דובר בזניחה של ההליך או בהליך חסר תוחלת, באתי לכלל מסקנה כי אינטרס המערערת כי ההליך יתברר לגופו גובר על אינטרס המשיבות בדחיית ההליך בשל מחדל דיוני.

5.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהתנהגות המערערת אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו והיא גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד. במצב זה, מותנית "החייאת ההליך" בקיבול העירבון ובתשלום הוצאות המשיבות בגין הגשת בקשה זו. המערערת תשלם לכל אחת מהמשיבות שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪. בכפוף לתשלום האמור, יקובל העירבון על ידי בית המשפט, בתוך 7 ימים מקבלת החלטה זו. עד למועד האמור על המערערת להמציא, אפוא, לבית המשפט אישור על תשלום שכר הטרחה למשיבות. מובהר בזאת כי אם לא יומצא האישור ולא יופקד העירבון בתוך המועד האמור, תיוותר החלטתי מיום 21.5.2008 בדבר מחיקת ההליך על כנה.