ע"א 10295/02 פריצקר יזמות בע"מ נ. אלברט תופיק

בפניי בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון, ולהפחתת סכום הערבון אשר יש להפקיד בהליך זה.

אשר לבקשת הארכה. בהליך שתי מערערות. לאחר הגשתו, פוצל ייצוגן. מן החומר שבפניי עולה כי על רקע הפיצול, לא קידמה מי מן המערערות את הליכי הפקדת הערבון, בסברה – בטעות – כי המערערת השניה עושה כן. התוצאה היא, כי הערבון לא הופקד במועד, וההליך נרשם לדחייה באין הפקדת ערבון. בנסיבות אלה מתבקשת הארכת המועד להפקדת הערבון.

דין בקשת הארכה להתקבל. המועד להפקדת הערבון נקבע בהחלטה של בית המשפט. הארכתו אינה טעונה טעם מיוחד. לבית המשפט נתון, על כן, שיקול דעת רחב יותר בדונו בבקשה מסוג זה. במסגרת שיקול הדעת, ניתן מעמד בכורה למימוש זכותו החוקתית של מערער לערער על פסק דין שניתן בעניינו (ראו סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה). לעומת זאת, עיקרו של האינטרס של המשיב בהליך טמון בהבטחת חיוב אפשרי בהוצאות לטובתו, ואין לו אינטרס מוגן כי ההליך לא יתברר לגופו בשל איחור בהפקדת הערבון.

על פי גישה זו, יש להאריך את המועד להפקדת הערבון בהליך זה. אמנם, לא ברור כי המערערות או באי כוחם נקטו בשקידה סבירה בהליכי הפקדת הערבון, ונראה כי לו הופעלה שקידה כזו, היתה נמנעת אי ההבנה שגרמה למחדל. עם זאת, אין מדובר במחדל המצדיק את התוצאה החמורה של דחיית ההליך בלא בירור לגופו. תוצאה כזו היא בלתי מידתית בעליל, בנסיבות מקרה זה, ואין לה מקום. בהקשר זה יש להוסיף, כי המשיבים לא עמדו על המישמר בכל הנוגע להליכי הפקדת הערבון, ולא הם שנקטו במהלך בעקבות אי הפקדת הערבון במועד. עובדה זו מחלישה עוד יותר את האינטרס של המשיבים, ומונעת העתרות לבקשתם הנגדית לדחיית ההליך (ביחס לאחת המערערות) באין הפקדת ערבון. יש, אפוא, מקום להאריך את המועד להפקדת הערבון.

לטענת המערערות, סכום הערבון שנקבע (40,000 ₪), הוא גבוה, ויש להפחיתו. מעיון בטענות הצדדים עולה, כי שווי העניין נשוא ההליך ניכר, ועומד על מליוני ₪. שכר הטירחה על פי פסק דינו של בית משפט קמא עומד על כ-200,000 ₪, ואף יותר מכך. נתונים אלה רלוונטיים להערכת גובה ההוצאות בסופו של ההליך, אם הערעור יידחה, וממילא רלוונטיים לקביעת גובה הערבון. על רקע נתונים אלה, ונוכח מכלול נסיבות העניין, איני סבור כי הערבון חורג בשיעורו מן הנדרש להבטיח חיוב אפשרי של המערערות בהוצאות, והבקשה לעניין זה – נדחית.

אשר לבקשה כי אורה לחייב כל אחת מן המערערות בנפרד בערבון, הרי שאין לכך מקום. בפניי בית המשפט אין ערעורים נפרדים, כי אם ערעור אחד. אי הפקדת הערבון, או חלקו, מביאה לדחיית הערעור כולו, ביחס לשתי המערערות. לכן, לפיצול המבוקש אין משמעות, ואין בו כדי לפטור מי מן המערערות מן התוצאות של אי הפקדת הערבון, כולו או חלקו, במועד. בשל כך, הבקשה לעניין זה נדחית, והחובה להפקיד את מלוא סכום הערבון חלה, ביחד ולחוד, על כל אחת מן המערערות. הערבון יופקד תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו, ולא – יידחה הערעור בלא צורך בכל הודעה נוספת.

המערערות ישאו בהוצאות המשיבים בבקשת הארכה להפקדת ערבון, בסך 1,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.