ע"א 105/96 פלוך ציונה נ. פלוך רוני

הבקשה לתיקון הודעת הערעור שהגישה המערערת נועדה לעדכן את יריעת המחלוקת בין בעלי הדין ולהביא לידיעת בית המשפט, כי ביום 3.12.97 ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין בהסכמה, על יסוד הסכם בין הצדדים שנערך ונחתם באותו יום. בפי המערערת טענות שונות בדבר יישומו של אותו הסכם, ובמיוחד בנוגע לחוות דעת מומחה שניתנה על פיו בדבר הערכת שווי חברת הבניה שבבעלות המשיב (להלן: החברה). נושא הערכת שווי החברה שנוי במחלוקת במסגרת הערעור בתיק זה שהוגש על פסק דינה של כב' השופטת גילאור, ובפסק הדין המוסכם נעשה נסיון לקבוע מנגנון חדש להערכת שווי החברה לשביעות רצון שני הצדדים.

המשיב טוען, כי אין להתיר את התיקון המבוקש, שכן יש בו משום הרחבת יריעת המחלוקת. עוד נטען, כי למעשה המדובר בבקשה להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק הדין המוסכם מיום 3.12.97, מועד אשר הוחמץ. אגב, יש לציין, כי המשיב מצידו נוקט צעדים שונים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ובלשכת ההוצאה לפועל שם לאכיפת פסק הדין המוסכם.

הסמכות לתקן הודעת ערעור מעוגנת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. תקנה זו זכתה לפרשנות מרחיבה (ראה: ד"ר י. זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, 1995, בעמ' 337; ב"ש 63/86, ע"א 354/85 ממן נ' קעטבי, פ"ד מ(1) 194). כפי שציינתי בפתח ההחלטה, תכלית בקשת התיקון היא לעדכן את בית המשפט בדבר התפתחות הסכסוך שבין בעלי הדין מאז הוגש הערעור. העדכון הוא בנושא המוזכר בהודעת הערעור, היינו, הערכת שווי החברה. אכן, יש בבקשה לתיקון הודעת הערעור יסודות של בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. ואולם, עיון במסמכים התומכים בה מעלה, כי המערערת לא יכולה היתה לערער על פסק הדין המוסכם במועד, שכן חוות הדעת של המומחה שמונה על פיו ניתנה רק בחלוף מספר חודשים. אין להאשים את המערערת בקפיאה על שמריה, שכן היא גילתה את חוסר שביעות רצונה מתוצאות ההליך מייד בסמוך לאחר התקבלות חוות דעת המומחה. לפיכך, סברתי כי יש להתיר למערערת את תיקון הודעת הערעור כמבוקש. יפים בענין זה דברי כב' המשנה לנשיא, השופטת בן-פורת בע"א 31/82 ציונה כהן נ' יצחק מזרחי ואח', פ"ד לט(1) 160, 164-163: "תמיכה בהלך מחשבתי ניתן גם למצוא ברעיון הכללי, המנחה את הערכאה היושבת לערעור, לפיו משתרעת סמכותה על הפרשה כולה. לרעיון זה יסוד ושורש בתקנות סדר הדין האזרחי (ראה, למשל, תקנות 418-415) ובהלכה הפסוקה (ראה, למשל, בשינויים המחויבים, את ע"פ 76/69 (יצחק נ' מדינת ישראל, פ"ד כג(1) 569))".

אין בהחלטתי להתיר את התיקון כדי להביע דעה כל שהיא בדבר הערכת הדרך הדיונית בה בחרה המערערת לתקוף את פסק הדין המוסכם וחוות הדעת שנערכה על פיו. ואולם, מאחר שהערעור שהגישה המערערת על פסק דינה של כב' השופטת גילאור תלוי ועומד בפני בית משפט זה, סברתי כי יש מקום שבפני בית המשפט אשר ידון בו תיפרש תמונה נכונה בדבר השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

את הבקשה להוספת משיבים אני מחליטה לדחות. "משיבים" אלה הם מומחים, והם אינם צדדים לסכסוך בין בעלי הדין.

הצו בדבר סיכומים בכתב בתיק זה ייכנס לתוקף מיום המצאת החלטה זו.

אין צו להוצאות.