ע"א 5269/99 חאלד נעראני נ. סובחי נעראני

בקשה לתיקון הודעת ערעור.

1.המבקש, שהיה מיוצג על ידי עורך-דין אחר בשעתו, הגיש ביום 5.8.99 הודעת ערעור מטעמו. ביום 29.12.99 הוצא צו לסיכומים וביום 13.1.00 הוגשה הבקשה שבפני.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי החליף את עורך דינו, וכי כוונתו היא לנסח את הודעת הערעור שלו באופן מפורט יותר ולכלול בה מרכיבים נוספים וחשובים שלא צויינו בהודעתו המקורית. עוד הוא טוען, כי הואיל והבקשה מוגשת בשלב מוקדם יחסית של הדיון לא יהיה בכך כדי לגרום נזק בלתי מוצדק למשיב.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, השתהה המבקש והגיש את בקשת התיקון פרק זמן ניכר לאחר הגשת הודעת הערעור, דבר לא מנע בעדו מלנסח את הודעת הערעור המקורית על דרך ההרחבה. עוד הוא טוען, כי הטענות בהודעת הערעור המתוקנות סותרות את טענותיו של המבקש בבית המשפט קמא ובהודעת הערעור המקורית.

4.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי להיענות לבקשה לתיקון הודעת הערעור. על פי תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- ניתן כתב ערעור לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט. לעניין זה נפסק, כי תיקון הודעת ערעור אינו מצריך "טעם מיוחד"

ב"ש 63/86, ע"א 354/85, אברהם ממן

נגד בנימין קעטבי , פ"ד מ (1) עמוד 194, 195, וראו גם: בש"א 275/88, אמגר נגד ק.י.מ.א. להשקעות בנין בע"מ ,לא פורסם, ע"א 3848/98, ליפבסקי נגד דן , לא פורסם, ע"א 105/96, פלוך

נגד פלוך , לא פורסם). לפיכך, בבואנו לבחון אם יש מקום להתרת התיקון המבוקש, אין מקום להכביד הכבדת יתר על המבקש. שומה עלינו לשקול את עניינו של המבקש כנגד עניינו של המשיב והאינטרס הציבורי ולבדוק אם היענות לבקשה לא תביא לפגיעה של ממש באינטרס של הצד שכנגד או באינטרס הציבורי (והשוו: ע"א 3857/96,

יוסף שגיא נגד תעשיות רוגוזין , פ"ד נב (2) 706, בש"א 3780/98, רוזן ואח' נגד כפר הרי"ף , פ"ד נב (3) 626).

5.בענייננו, מרחיבה הודעת הערעור המתוקנת את יריעת הדיון, היא כוללת נושאים רבים יותר ומעמיקה בהתייחסות לנושאים שנזכרו בהודעה המקורית. אילו היה המבקש מבקש לתקן את הודעת הערעור בשלב מתקדם יותר של הדיון, יש להניח, כי עובדה זו ( כמו גם העובדה שלא היתה מניעה להגשת הודעת ערעור מרחיבה מלכתחילה) היתה עומדת לו לרועץ. אולם בענייננו, הגם שחלפו כששה חודשים מאז הוגש הערעור, טרם החל דיון ממשי בו. צו לסיכומים הוצא אך לאחרונה וסבב הסיכומים טרם החל. בנסיבות אלו, אין לומר כי אינטרס ההסתמכות של המשיב נפגע באופן כלשהו כתוצאה מתיקון הערעור - המשיב היה מודע כל העת לעובדת הגשת הערעור. הרחבת היקף הערעור לא שינתה מציאות זו ולא גרעה מיכולתו להתמודד עם הערעור. גם האינטרס הציבורי לא נפגע, שכן התיקון המבוקש לא יסב עיכוב ממשי בשמיעת הערעור המבוקש. עם זאת, הטריח המבקש בבקשתו זו את המשיב ובא כוחו. ניתן היה למנוע טירחה זו אילו הוגש מלכתחילה הערעור במתכונת המורחבת המבוקשת כיום. מטעם זה, והגם שהחלטתי על קבלת הבקשה, מצאתי לנכון לחייב את המבקש בהוצאות המשיב.

הבקשה לתיקון הודעת הערעור מתקבלת איפוא. המבקש יגיש את סיכומיו מכח הצו לסיכומים שהוצא על ידי כבוד הרשמת מ' אגמון ביום 29.12.99 תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו, יתר ההוראות בצו לסיכומים יעמדו בעינן.

המבקש יישא בהוצאות המשיב עקב בקשה זו בסך 1,500 ש"ח.