פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
106/13 - א'
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
ירון דוד כנפו
נ ג ד
המשיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי 2100
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה למתן סעדים זמניים
בשם המבקש:
עו"ד עדנה
שלום-מרציאנו; עו"ד אסתי עוקב
בשם המשיב 1:
עו"ד יעקב ששפורטה
בשם המשיב 2:
עו"ד הילה שלום
פינגרהוט
החלטה
לפניי בקשה למתן הסעדים הזמניים הבאים בגדר ערעור שהגיש המבקש: (1) צו מניעה שיורה למשיב 1 (להלן: המל"ל ) להימנע מלנקוט בפעולות לעיקול נכסיו של המבקש; (2) עיכוב ההליכים המתנהלים נגד המבקש בהוצאה לפועל בגין חוב מזונות; (3) כן עותר המבקש שנורה על ביטול עיקולים שהוטלו על רכושו ומשכורתו.
1.
כעולה מן הבקשה ומן התגובות לה, ביום 2.2.2011 ניתן למבקש, שניהל הליכי פשיטת רגל, צו הפטר מחובותיו (תיק פש"ר 1738/06, כב' השופטת א' נחליאלי חיאט ). עם זאת, מאחר שבית משפט קמא לא פטר את המבקש מחובותיו בגין אי תשלום מזונות, לא חל צו ההפטר על חוב זה. נוכח האמור פעל המל"ל
ל"שפעול" תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד המבקש בגין חוב מזונות ילדים ששילם המל"ל במקומו.
המבקש פנה לבית משפט קמא בבקשות לתיקון צו ההפטר, כך שייכלל בו חוב המזונות. כן נתבקשו סעדים זמניים של עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד המבקש על-ידי המל"ל בגין חוב המזונות . בית משפט קמא הורה למשיבים להגיב לבקשות המבקש בציינו, כי נוכח הוראות פקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ) ופסיקות בתי המשפט בעניינים כגון דא, אין מקום ליתן החלטת ביניים שתשנה מהמצב הקיים (ראו החלטות מיום 7/11/2012, 18/11/2012, 6/12/2012). יצוין, כי מן הבקשה והאסמכתאות שצורפו לה עולה, כי טרם ניתנה החלטה בבקשתו העיקרית של המבקש, קרי תיקון צו ההפטר באופן שייכלל בו גם חוב המזונות.
2.
כלפי החלטות אלה הוגש לבית משפט זה ערעור ובצדו בקשה לסעדים הזמניים המתוארים. בבקשה נטען, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא נעתר לבקשה לתיקון צו ההפטר, שכן ברי מנוסח הצו ו"מאומד דעת הצדדים" כי חוב המזונות נכלל בהפטר. למבקש טענות גם נגד התנהלות המל"ל אשר, לטענתו, פנה ל"שפעול" הליכי ההוצאה לפועל רק בחלוף למעלה משנה וחצי ממועד מתן צו ההפטר.
המשיבים מתנגדים לבקשה בעיקר מן הטעם שמקום בו לא הופטר המבקש באופן מפורש מחוב המזונות אין מניעה לנקוט פעולות לצורך גבייתו.
דיון והכרעה
3.
לאחר העיון, סבורני כי דין הבקשה להידחות. ראשית, יש לזכור שבית משפט קמא טרם הכריע בבקשתו העיקרית של המבקש, ולכן, למעשה, בשלב זה יכול המבקש להשיג רק על החלטות בית משפט קמא שלא להכריע בבקשתו עד אשר תתקבל תשובת המשיבים לבקשה לתיקון צו ההפטר ולא ליתן סעדים זמניים בזמן זה. במובן זה, פנייתו של המבקש לבית משפט זה בהשגה על ההחלטה שלא לכלול בהפטר את חוב המזונות היא מוקדמת. מאידך גיסא, ככל שהערעור מכוון נגד ההחלטה שלא להיענות לבקשת המבקש ליתן סעד זמני של עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, וכפי שציין גם המשיב 2 בתגובתו, ספק אם הערעור הוגש כדין. כלומר, מאחר שבקשתו העיקרית טרם הוכרעה, וכל שהוחלט הוא להימנע ממתן סעדים זמניים עד למתן החלטה סופית בבקשה, נראה כי על המבקש היה לנקוט בהליך של הגשת בקשת רשות לערער ולא להגיש ערעור בזכות, שכן לא עומדת לו זכות ערעור, שהרי לכאורה עסקינן בהחלטות ביניים. סוגיה זו כשלעצמה, המשליכה על בחינת סיכויי הערעור, מעוררת קושי ממשי בקבלת הבקשה, שכן באין הליך ערעורי תקף - אין לבקשה על מה שתסמוך.
מעבר לכך, ובלי שאטע מסמרות בעניין, על פני הדברים, נראה כי סיכויי הערעור אינם מצדיקים את קבלת הבקשה. סעיף 69(א)(3) לפקודה מסייג את תחולתו של צו הפטר כדלקמן:
69(א)(3)
(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
...
(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא, מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.
[ההדגשה הוספה - צ.ז.]
בית משפט זה עמד לא פעם על פרשנותה של הוראה זו לפיה "חוב מזונות עומד בתוקפו חרף הפטר אלא אם בית המשפט הורה אחרת" (ע"א 6810/05 הראל נ' כונס הנכסים הרשמי (6.11.2006), השופט (כתארו אז) א' גרוניס ). עיון בצו ההפטר מלמד, כי בית משפט קמא לא הורה שתחולתו תתפרש גם על חוב המזונות, ומשכך לא היתה מניעה שהמל"ל יפעל לגביית חוב המזונות. בבקשתו הארוכה והמפורטת לא מתמודד המבקש עם הנתון הבסיסי שלפיו צו ההפטר, על פניו, אינו כולל התייחסות לחוב המזונות. המבקש מעוניין אפוא לשנות את המצב הקיים, הנובע מפשוטו של מקרא, ולא לשמור עליו, וגם מטעם זה דין בקשתו להדחות.
בנסיבות המתוארות, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט' בשבט התשע"ג (20.1.2013).
ש ו פ ט